יום שישי, 10 באוגוסט 2018

קפה ואווירה של יום שישי בבוקר


קפה ואווירה של יום שישי

כל שישי אבי ואני שוכחים את הכל, או כמעט את הכל, למעט, שהגיע יום שישי.
הפסקה מכל השבוע, חופשה ממחויבויות, הפסקה שאנחנו מאפשרים לעצמנו.
כל שישי בבוקר אנחנו מחליטים היכן נתחיל את הבוקר, היכן נפתח את הסופ"ש.
אחרי ההפסקה הזו אנחנו מוכנים להמשך של הסופש, פיזית ונפשית.




הכל תלוי במזג האוויר

הכל בעצם תלוי במזג האוויר, וגם קצת בחניה. הרכבת התחתית עדיין לא פעילה, ואין אוטובוסים ישירים.
אני רק יכולה לחלום על תחבורה ציבורית כמו בברלין או בלונדון.
עוד 4 שנים, מבטיחים השלטים, גם לנו תהייה רכבת תחתית או שרק קלה, או בכלל רכבת.
בנתיים, עד שחלומות הרכבת יתגשמו, אנחנו תלויים בחניה.
כשחם בחוץ ולח, אנחנו מגיעים לקפה שלנו במתחם נוגה. שם, אנחנו כמעט תמיד מוצאים חניה קרובה.
במשך שנים, גם אם לא מצאנו חניה ליד בית הקפה, היה לנו מגרש חניה קרוב מאד, מעבר למושבה 
האמריקאית, ברחוב אליפלט. 
בחודש שעבר, הגענו לחניה וראינו שלט שמספר כי עוד שבועיים עריית תל אביב הופכת את מגרש 
החניה החניה לגינה ציבורית. מבחינתנו, ואולי מבחינת חונים אחרים, זה היה מחטף אכזרי. בעיקר 
בגלל שחניון הזה היה החניון הגדול היחידי בכל האזור של פלורנטין. מרגע סגירתו הפכו חייהם של
מחפשי החניה לקשים ומתסכלים מאד.
בימים אלו של חודש אוגוסט, כשחם ולח, אנחנו מנסים להגיע מוקדם בבוקר למתחם נוגה, כדי למצוא 
בה חניה. דווקא אוגוסט הוא זמן טוב לתלאביבים צפוניים שכמונו, כי הרבה תל אביבים דרומיים 
נמצאים בחופשה ולכן מפנים לנו את החניה שלהם ברחוב.
כשמזג האוויר יתקרר, נוכל לבחור בית קפה שלא תהייה לו חניה קרובה, ונוכל לטייל אליו ובחזרה.
בימים קרירים אנחנו נושמים את האוויר הנעים ומברכים על הבוקר שנגלה אלינו, בדרך לבית הקפה.



cafelix בנוגה

את כל הצילומים צילמתי היום בקפה שלנו בנוגה, בית קפה שהפך להיות הקפה השכונתי שלנו.
אנחנו לא באמת מהשכונה. לא עברנו ליפו ולא עברנו למתחם נוגה. בבית הקפה הזה אנחנו מרגישים 
שייכים. אנחנו מכירים בקפה את המבקרים הקבועים, בעיקר כי גם אנחנו הפכנו כמעט כמוהם, 
למבקרים קבועים. כשאנחנו מדברים עם שכננו לספסל בבית הקפה, הם בטוחים שאנחנו גרים בבניין 
ממול, ואם לא שם, אז בבניין אחר בשכונה.
אנחנו מספרים לכל מי ששואל שאנחנו מגיעים משכונה אחרת, 20ד' של נסיעה מהירה על איילון.
קמים בבוקר, מסתדרים וממהרים להגיע לקפה השכונתי, לשבת כמוהם על הספסל הפנוי, להירגע,  
ולהיכנס לאווירה.




הטעם שלנו בקפה

אבי ואני אוהבים קפה מריר מעט, שאין בו טעם פירותי. מזמן כבר הבנו שזה לא הטעם המועדף על 
רוב האנשים. כששותים את קפוצ'ינו, החלב מעט ממתן את הפרותיות שבפולים, אבל, כשמבשלים
את הקפה בבית, כמו שאנחנו עושים, הטעם המעט חמוץ נשאר, והוא לא לטעמי. אנחנו מקפידים 
לקנות הביתה קפה חד זני, מפולים שמגיעים בדרך כלל מברזיל, כי ראינו שהברזילאים קולעים לטעם 
שלנו, ואני מודה להם על כך.

היום ישבו לידנו זוג תיירים צעירים מברלין. הם הדביקו בולים על גלויות, והבחור כתב על כל גלויה
מספר מילים. הייתי חייבת לצלם את הגלויות. עולם הולך ונעלם נרקם מול עיני מחדש.




קפה ואווירה

לכל בית קפה יש אווירה משלו.
אווירה שיוצר המרחב עצמו, יוצרים האנשים שהקימו אותו, יוצרים הלקוחות שמגיעים אליו.
אנחנו מצאנו מקום, שעם השנים רק ממשיך ומשתפר. מקום עם אווירה צעירה ודינמית, וכשאנחנו 
נכנסים אליו, אנחנו מיד מרגישים שייכים.
כל אחד מאתנו מרגיש אחרת כלפי מקומות ואנשים. אני חושבת שהגוון האנושי הזה נפלא.
בגלל הגוון באהבה קמים מקומות חדשים ומקומות וותיקים נשמרים לאורך זמן. כל אחד בוחר 
לעצמו את המקומות שהוא אוהב ואת האנשים אליהם הוא מתחבר.




סיפור של בית קפה

לבוקרו של יום השיש הזה סיפור בית הקפה שלי מסתיים.
אני בטוחה שלכל אחד יש סיפור משלו לבית קפה אהוב
ואני אשמח לשמוע את הסיפור שלכם.





רשימת הסניפים של cafelix

לקפליקס ישנם 3 סניפים:

מתחם נוגה -סגולה 15, תל אביב
שלמה המלך 12, תל אביב (פינת זמנהוף)
שוק לוינסקי, מרחביה 6, תל אביב

הערות ותגובות

אשמח לשמוע היכן אתם אוהבים לשתות את הקפה שלכם?
אשמח לשמוע כל הערה ותגובה לפוסט, מה חשבתם ומה אהבתם.

קישור לאתר של קפליקס

11 תגובות:

תמרי אמר/ה...

הלוואי והיה לי בית קפה כזה לספר לך עליו.
יש לנו במושבה את "גוטהלה".
בית קפה/מסעדה מקסים וחם, שאת חייבת פעם לבוא איתי אליו.
זה התחיל מחנות קטנה וצנועה של מאפים טובים ומשובחים, קפה טוב וכמה שולחנות וכסאות.וצמח לאט לאט למה שהוא היום. הוא שייך לזוג צעיר עם חלום שלגמרי הפך לחזון. מעוררי השראה שניהם. המקום תמיד מלא ותמיד נעים וטעים שם.
חנייה יש כאן תמיד...
זה כל כך כיף שיש מקום קבוע לחזור אליו. זה משהו מאוד אירופאי ומשובב נפש הנאמנות הזו לבית קפה שאוהבים.ולקפה טוב שתמיד אתה יודע שהוא יהיה בדיוק כמו שדמיינת אותו.
פוסט מאוד פיוטי ומהלב, מתאים בול לסופ"ש, והתמונות הפעם נפלאות במיוחד. זו טביעת האצבע שלך. אי אפשר להתבלבל❤❤

תמרי אמר/ה...

רק מחדדת שסיפרתי לך על גוטהלה כי הוא נפלא בפני עצמו,אבל עדיין באמת שלא מצאתי בית קפה שבא לי לשבת בו כל שישי בקביעות... משהו שארגיש בו יותר בבית..כמו שאת תיארת😊

Keren Oren אמר/ה...

לקחת אותי איתך לקפה, בעיקר עשית לי המון חשק. אני מכריזה בזאת על דייט קפה עם חברה בשישי הבא.

ציפי לוין אמר/ה...

תמרי אהובה, כתבת כמה דברים חשובים ונכונים גם מבחנתי. בשכונה שלי - האמיתית, ובזו שלידה, יש 2 בתי קפה שמכירים אותי בשם שלי. כשאני מגיעה אליהם, כי הם קרובים וזמינים, המלצרים מדברים איתי וגם הבעלים. זה עדיין לא אותו הדבר. אין בהם את המשהו הזה, שהופך מקום למיוחד, כזה שנותן לך את השייכות והביתיות. גם אני מרגישה ככה לגבי הארופאיות, וכנראה שגם כל התיירים שמגיעים לקפליקס, לכל הסניפים. הם רגילים שיש להם משהו כזה ונמשכים לשם. זה גם כיף מצידי, יש תמיד הרגשה מעט בינלאומית, נגיעה קטנה בחו"ל, הנה אני כמעט שם :) הקפה שכתבת עליו נראה כבעל פוטנציאל גדול להפוך לקפה בייתי, ואני מקווה שתמצאי לך משהו קטן ןחם, שתהייה לך שם הרגשת בית. אולי תקחי אותי לשם. נראה איך הוא :)

ציפי לוין אמר/ה...

קרן, איזו חמודה שאת. שמחה שעשיתי לך חשק, אם לא לשם, אז לפחות למשהו מחבק כמו קפליקס. דייט עם חברה זה הכי :)

ריבי אמר/ה...

יותר מהגעגוע לקפה יש בי געגוע לימי שישי בזוג... כבר שמונה שנים שאין לנו יותר ימי שישי שהם רק שלנו. בתי קפה שאנחנו אוהבים יש לנו ממש במרחק הליכה והם מתוקים שכונתיים וכייפים מאד. כל אחד בסגנון אחר. אחד הוא פטיסרי נהדרת והשני הוא קפה מסעדה נפלא. את מוזמנת לבוא לדגום! תודה ציפי על הפוסט הזה הוא מלא אויר ואוירה.

Hila Ben Hanoch - Levy אמר/ה...

הייתי שמחה אם היה לי בית קפה שכזה ליד הבית בהרצליה.

tsipiko@ynet.co.il אמר/ה...

הי ריבי תודה על ההזמנה ☺ זה מזל שיש בתי קפה טובים ליד הבית ובכלל שמוצאים מקום שמתחברים אליו. וסה מבאס שאין לכם את ימי השישי הזוגיים. הם ככ חשובים בעיני. מקווה שבזמן הקרוב הם יחזרו אלייך😊

tsipiko@ynet.co.il אמר/ה...

אני מכירה מעט את הרצליה אהל דווקא ליד הורי בצמרות יש סניף חמוד של ביתא קפה. אם הייתי גרה באזור הייתי מאמצת אותו.

דפי תמר אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
תמרית אמר/ה...

https://www.tamarit-artblog.com/single-post/2018/08/12/D791D799D7AA-D7A7D7A4D794-D7A9D79BD795D7A0D7AAD799

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...