יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

יום שלישי פעמיים כי טוב: יום של חברים ויום של ים

אוויר של ים

אחרי שלא יצא לי להגיע לים די הרבה זמן, הרגשתי פתאום צורך עז לנשום את
האויר שלו ולהריח אותו. אתם יודעים, יש מגוון תרוצים למה אני גרה בתל אביב
ולא הולכת לים, אז אני מראש מוותרת עליהם, מניחה לכם לנחשם לבד 😋
היו לי סידורים אופנתיים בנמל תל אביב והבטחתי לעצמי קפה מול הים.

החוף של נמל תל אביב וחסידה
אף פעם אני לא לבד בים
שותה קפה בנמל תל אביב מול גלי הים
קפה בטעם ים


פעם שניה ביום מגיעה לים

שבתי הביתה מהסידורים, חיכיתי לאבי וביחד נסענו לים, הפעם לחוף גורדון.
לקחנו חופש של אחר צהריים מוקדמים: חופש מהעבודה, חופש מהסידורים, חופש 
מהמחויבויות. הצענו לילדים לבוא איתנו ולכל אחד היתה סיבה אחרת לסרב. אנחנו כבר
 מכירים את זה, שגיל ההתבגרות הפך אותם לעצמאים ונפרדים בנושא של בילויים. 
החופש שלקחנו היה כדי להיפגש עם חברים שהגיעו לביקור מארה"ב, והתאכסנו מספר
ימים בדירה באזור. מצאנו חניה באחד הרחובות הקרובים לים והתחלנו ללכת לכיוון חוף גורדון. 
אני מאד אוהבת את הרחובות הקטנים האלה, שקרובים לים. הבתים יפים, יש הרבה
 חידושים ושידרוגים של בניינים ישנים והרבה גינות קטנות ונסתרות מהעין.

כניסה מלאה בצמחים ירוקים בבניין ברחוב ארנון
כניסה לבניין בדרך לים
הבניין הכחול ברחוב ארנון בתל אביב
הרחובות בדרך לים ציוריים ויפים

שירים בטעם של ים

לאריק אינשטיין יש שיר שנקרא: 'תמיד זה הים', מצאתי אותו בביצוע נהדר קובי אוז:



מפגש בחוף גורדון בקרבת המתחם של ללה לנד

הגענו ראשונים לים. ירדנו במדרגות לחוף גורדון. עצרנו רגע לנשום את האויר של הים.
אני מרגישה תמיד את הצורך הזה לעצור ולנשום עמוק. להתנתק ממה שהגענו איתו לים,
להתחיל מחדש את העכשיו, את הכאן. לאויר שמגיע מהים יש ריח וטעם אחר.
 אני אוהבת אותו.
מיד כשירדנו במדרגות לחוף השקט נעלם, החוף היה מלא באנשים צפופים על כסאות,
 יושבים, שוכבים על כסאות נוח עם ובלי שימשיות. הכל לבן ומסביב שולטת הצרפתית.
החלטנו לשבת במתחם של ללה לנד והלכנו להזמין כסאות ושימשיות מהקיוסק הצמוד.
 לא צריך באזורים האלה להביא כסאות ושמשיות מהבית. העירייה משכירה לבאי החוף
במחירים נוחים את כל סוגי הכסאות והשמשיות. תושבי ת"א מקבלים כסא רגיל ושמשייה
ב-4ש"ח ומי שאינו תושב ב-12ש"ח. מראים תעודת תושב, משלמים, בוחרים מקום
ומביאים אליכם את הציוד. זה באמת מאד מאד נוח.
התמקמנו בשורה הראשונה לים, כשסבבנו ים של כסאות ושמשיות לבנים.
היינו דוברי העברית היחידים, וזה באמת היה מצחיק. אחר כך כשהגיעו החברים
האמריקאים, הרגשנו באמת כשחקנים בתוך תפאורה. קצת חו"ל בארץ שלנו, זה דווקא
נחמד.  4 שנים לא ראינו את החברים, הילדים שלהם גדלו ויפו. נהנתי להסתכל 
עליהם ועל הילדים של שאר החברים ולראות איך תוך מספר דקות כולם התחברו,
 דיברו באנגלית ונכנסו למים. 

רוחצים בחוף גורדון בתל אביב
מתרחצים בחוף גורדון שבתל אביב
תרני המרינה של תל אביב

החוף הצרפתי

רצועת החוף מול המצילים והדגלים האדומים היתה מרושתת בכסאות ואנשים ואנחנו
התמקמנו שמאלה מהם, ליד הדגלים השחורים וחבל הגבול המאולתר שפרסו שם
המצילים. כדי להיכנס לים היינו צריכים ללכת לחופים שמצד ימין ושמאל. הים היה חם
ונעים אבל רוגש למדי ועם לא מעט גלים.
ישבנו שם על החוף, מבוגרים, ילדים, רעש, צחוקים, פירות, ארטיקים ובליל של 
שפות זרות מסביב. הרבה שימחה היתה שם, הרבה כיף. אויר של ים מאפשר לנשמה
חופש אמיתי. בקשתי מאבי שיצלם אותי, הוכחה שהייתי ולבשתי בגד ים, כל כך ישן,
 שאני לא מעיזה לגלות בן כמה הוא:

ציפי לוין כסא נוח בחוף גורדון
חיוך של ים


השעות בחוף הים עוברות מהר

ככה ישבנו במשך כמה שעות. הזמן עבר בנינוחות, ואנחנו לא שמנו לב. הילדים נכנסו
לים ויצאו, המבוגרים נכנסו ויצאו, ואני ישבתי והשקפתי על הים, והמחשבות נדדו רחוקות.
לאט לאט אנשים החלו לקפל את הדברים וללכת. אנחנו המשכנו בשלנו, והים בשלו.
השמש החלה לשקוע והמראה של השקיעה בים הוא מושלם בעיני.

רוחצים בחוף גורדון בשקיעה
רוחצים בחוף גורדון עם סאפ
רוחצים בחוף גורדון כשהשמש שוקעת
השמש כעט ונכנסת לים בחוף גורדון לקראת ערב
הים מקבל את השמש השוקעת בברכה
 

השמש שוקעת בים


ניסיתי לצלם את השמש שהפכה לורודה, רגע לפני שנעלמה בתוך המים. הכל יצא
 מטושטש ותצטרכו להאמין לי שזה היה מראה נפלא.
ברקע הודיעו רמקולים על עזיבתם של המצילים את החופים ועל כך שחל איסור 
להיכנס למים.כיאות להפיכתנו לעיר בינלאומית ההודעות היו גם באנגלית וגם בערבית.
אני חושבת שהעירייה צריכה להוסיף את השפה הצרפתית להודעות שלה.
השמש שקעה והאוויר הפך קריר מעט. המשכנו לשבת ולדבר עוד כשעתיים, עד שהגיעו
אלינו אנשי הכסאות והשמשיות ובקשו שנחזיר הכל כי הם הולכים הביתה.
התקפלנו ועברנו לשבת ולאכול במסעדה של ללה לנד. הזמנו מגוון של מאכלים
והכל היה מאד טעים. היתה הופעה של זמרת ששרה מקסים, והאווירה היתה נעימה
ביותר. ישבנו שם עוד שעה ונהננו מהאוירה ומהמוזיקה.
לקראת אחת עשרה בלילה הילדה הקטנה שבחבורה נרדמה והבנו שאנחנו חייבים 
ללכת הביתה. קפלנו את עצמנו, עזרנו לחברים להחזיר למכונית שלהם את הגלשנים
ונסענו מאושרים הביתה.
אני בטוחה שנחזור ללה לנד בשנית. האווירה, המוזיקה והאוכל היו מעולים.
ממליצה בחום על חופשה של חצי יום בים. אני חושבת שלא משנה היכן נמצא הים.
תל אביב, ראשון לציון, נתניה, חיפה, אשקלון, העיקר שהוא נמצא. 
כמעט בכל חוף יש מקום שמוכר בירות ומשהו ליד, וגם אם אין מביאים מהבית את
מה שאוהבים. העיקר כאן לדעתי הוא הזמן. לתת לעצמנו את הזמן הזה של ישיבה
מול הים, מול הגלים. בלי לחשוב על מחויבות ועל מה שצריך לעשות באותו הזמן.
לשכוח מהכל ולנקות ככה את הראש, את הנשמה.
אם לא מתאפשר חצי יום חופש, אז לכולנו יש את ימי שישי אחרי הצהריים 
ואת ימי שבת. תנו לעצמכם את המתנה הזו של אוויר נקי וגלים של ים.
* ספרו לי לאיזה חוף אתם הכי אוהבים להגיע?
 באיזה שעות אתם אוהבים את הים?
אתם אוהבים לשחות בים? לגלוש?
כל מה שמתחשק לכם לספר לי על הים, אני מבטיחה להגיב על כל מה שתרצו.
שיהיה לכולנו חג אוגוסט שמח!
* מוזמנים לעקוב אחרי באנסטגרם:
My Instagram

4 תגובות:

ifat fajerman אמר/ה...

אני מאד אוהבת את הים. אוהבת את החול את הגלים את הצדפים את אוויר והאווירה. בעיני הים יפה בכל שעה אבל הזמן של השקיעה הוא היפה ביותר. החוף שאני הכי אוהבת הוא חוף ילדותי.

Natali Tamir אמר/ה...

מישהי שאלה אותי השבוע אם אני גרה בתוך הים. בחופש הגדול הזה במיוחד, אני כמעט כל יום פותחת בחוף הצוק בזריחה בריצה על החוף, מעבירה סדנאות צילום בנייד בחוף תל ברוך לפחות אחת לשבוע, ומקנחת בסיום היום בשונית הסודית שלנו בין חוף תל ברוך לנמל תל אביב, מעיין בריכה קסומה, שמאפשרת לנו לרבוץ שם עד לשקיעה וחזרה הביתה. בימים ממש טובים, אפילו משלבת חתירה בסאפ שלי בחוף גורדון.
כל יום שאני מצלמת הילדים ואישי היקר אומרים לי, ״מה כבר יש לצלם״ הכול אותו דבר, ואני תמיד עונה : ״ מה יש לכם שוב לגלוש הכול אותו דבר״ הים השנה היא התמכרות כחולה ועמוקה, מרגיעה וממלאה מטענים ואנרגיות חיוביות ביותר.

tsipiko@ynet.co.il אמר/ה...

היום קלטתי שלא עניתי על כל התגובות בפוסטים שלי. לא יודעת איך זה קרה לי. הלכתי אחורה ואחורה והגעתי לתגובה שלך כאן. ברור לי שקראתי אותה ולא עניתי. אולי כי רק בטלפון יש לי אפשרות להשיב☺ עברה חצי שנ מאז שכתבת את התגובה והנה כבר הייתי איתך בסדנאות ולמדתי ממך להרחיב את הגבולות שלי. אף אחד לא יבין למה את מצלמת ואני מצלמת ועוד שותפות שלנו לתשוקה שבראיה אחרת, דרך המצלמה. הים מרגיע ומלמד על סבלנות וחופש. טוב שהוא שם😃 טוב שגם את😊

tsipiko@ynet.co.il אמר/ה...

יפעת גם אני חושבת שהשקיעה מוציאה משהו רומנטי ונפלא, מהים. ומה הוא החוף של ילדותך?

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...