יום חמישי, 25 במאי 2017

גלריה פחות מאלף, אומנות רחוב וגרפיטי תל אביבי

אם מסתכלים מספיק טוב מוצאים דברים מעניינים
העיניים המצוירות, שמצאתי בבניין בפלורנטין
אני אוהבת ציור, אומנות, אומנות רחוב בכלל וגרפיטי בפרט. הפיד שלי באנסטגרם
 ובפייסבוק  מלא בגרפיטי, במשפטים, בציורים, בעבודות קטנות. מעניין אותי מה 
עובר לאנשים בראש כשהם מחליטים דווקא במקום המסויים הזה לצייר/ לרסס/ 
להדביק שבלונה, לכתוב משפט, שהגיח מהם החוצה. 
כאן, בבלוג לא כתבתי הרבה פוסטים ממוקדים על הנושא, אבל בכל הפוסטים של 
השיטוטים שלי בשוק הפשפשים, בעיר תל אביב, אומנות הרחוב היא חלק בלתי 
נפרד ממה שאני מצלמת, בעיקר בגלל שאני כל כך אוהבת סוג זה של אומנות.
בטיולי בברלין ובלונדון השתתפתי בסיורים של אומנות רחוב. אלה היו סיורים 
מרגשים, עם אומנות נפלאה ואני מתכוונת להעלות אותם לבלוג בקרוב.
בפוסט נפרד אביא סקירה מסודרת על המקורות של הגרפיטי, שנכלל בתוך אומנות
הרחוב, כן אזכיר בקצרה שאחת הדעות הוא שגרפיטי, כמו שאנחנו מכירים אותו
 בשנים האחרונות, החל בארצות הברית, כהמשך של מלחמות של כנופיות רחוב.
כל כנופיה היתה רושמת שמות, ומילים (TAG) וככה מספרת שהם היו שם קודם.
בהמשך הגרפיטי התפתח לציורי קיר בתחנות הרכבת התחתית, 
ובסצנה האמריקאית השתתפו לרגע ציירים מפורסמים כמו קית' הרינג וז'אן מישל
בסקייה. חשוב לי לציין ששני אלה הם יוצאי דופן, כי בדרך כלל אומני הרחוב 
והגרפיטי נשארים מוסתרים, עובדים בלילות וגם כשהם חותמים על עבודותיהם 
(כמו בנקסי, שעליו ארחיב בנפרד), דמותם לא נחשפת. בהפשטה ניתן לאמר 
שהגרפיטי נוצר כאמירה דעתנית, מתחת לרדר של הממסד, של ציורים, ביטויים 
ושמות על קירות, גדרות, מבני ציבור, ואם אמן הרחוב או הגרפיטי 
ייתפס בשעת מעשה, הוא יענש.
היופי של אומנות הרחוב בעיני, היא הדינמיות שלה, ההשתנות, התקשורת
בין המקום לאומנות שבו, לתקשורת בין האומנים והאומנות אותה הם יוצרים.
תל אביב, במיוחד בדרומה, התמלאה בשנים האחרונות האחרונות באומנות רחוב. 
אני מטיילת, לעיתים באותם מקומות, ומוצאת ציורים חדשים, אומנות רחוב חדשה.
אני חוזרת לאותו מקום והאומנות שהיתה שם, נעלמה. לפעמים יש שם ציור חדש 
או מילה שנוספה לציור הקודם. אני מצלמת הרבה, לפי הקריטריונים שלי,
 כמובן שלא את כל מה שמוצאת, וככה אני מרגישה קצת כמו אוצרת
של מוזיאון הרחוב, בו אני מבקרת ולמעשה בו אני חיה.
רחוב צריפין, תל אביב, סמטה קטנה שמתחברת לרחוב אברבנאל
 על גלריה 'פחות מאלף' שמעתי כמעט מיום שקמה, לפני כשלוש שנים, על ידי 
אלי אדרי וישראל פרץ. הגלריה הוקמה לשם הנגשת האומנות הישראלית 
לקהל הרחב ומכאן שמה: פחות מאלף, והכוונה לאלף דולר.
 האמן הראשון שהתפרסם על ידי הגלריה היה בזוקה ג'ו,  שעליו כתבתי כאן .
כשהוזמנתי לביקור בגלריה, שנמצאת ברחוב אברבנאל בתל אביב, 
שמחתי להגיע מכמה סיבות. הראשונה היא שרציתי לראות מקרוב את הסניף 
המקורי שלה, (בסניף שקם לפני כשנה בדן דיזיין סננטר כבר ביקרתי), 
וסיבה שניה היא שהאזור בו נמצאת הגלריה, דרום תל אביב, הוא מהחלקים 
המעודפים עלי לשיטוט וצילום.
כיום הסטודיו של בזוקה ג'ו נמצא בצמוד לגלריה 'פחות מאלף' וכמעט אין 
בגלריה ציורים שלו, כיוון שמחירי היצירות שלו האמירו מעל ה-1000$.
כשהוקמה הגלריה הסתובבו בעליה, בין השאר בדרום תל אביב והסביבה
בחיפוש אחר אומנים ישראלים, כדי להציג עבודות שלהם בגלריה החדשה.
כיום רבים מהאומנים היוצרים בדרום העיר מוצגים בגלריה וגם אומנים שהם
אומני רחוב וציירי גרפיטי. בהמשך הפוסטמ אביא לכך מספר דוגמאות. 
הדואליות הקיומית הזו גם אמן רחוב וגם אמן שמוצג בגלריה, 
מצביעה על המורכבות של אומנות הרחוב. אתה יכול להיות אמן ידוע, לחתום 
על יצירותך ולמכור יצירות בגלריה, ואתה יכול להיות אמן, שיצירותיו כבר
 מזוהות, אם על ידי טכניקה מסוימת ואם על ידי אלמנטים דומים,
 החוזרים בציורים, ולהשאר ברחוב בלבד.
הרחוב מקבל את כולם, באהבה: את הידועים ואת הידועים פחות.
- יצאנו מתוך הגלריה לסיור אומנות קצר, שבו ראינו מספר אומנים, שמציגים
גם בגלריה. הסמטאות הצרות היוצאות מרחוב אברבנאל מערבה: צריפין, 
המשור, המחוגה, הנגרים ועוד סמטאות ביניהן, כל אלו מלאות בגרפיטי - 
בצבעוניות עזה, רובו במילים, חתימות של שמות ומעוטו בציורים ובמשפטים. 
הסמטאות האלו נקראות sketchbook, פנקס הסקיצות של האמנים. 
כאן 'מותר' לקשקש על גרפיטי של משהו אחר, לכסות בציור חדש ציור ישן
(גם אם הוא בן יום). ה'חוקים' כאן שונים מה'חוקים' הלא כתובים של אומנות
 הרחוב, האומרים שלא עולים על ציור/משפט וכל סוג אומנות אחרת, 
שאמן אחר כבר הניח ברחוב. 
הסמטאות מלאות בגרפיטי, אני אוהבת לצלם מתוך הגרפיטי בעיקר ציורים
בעלי משמעות בשבילי. אני משתדלת למצוא דמויות או ציור מורכב כלשהו.
מעט תמונות מהסמטאות שצילמתי:
הנגרים, הסנדלרים, בעלי המוסכים, בעלי החנויות, בתי הקפה, כולם כאן
קיבלו בהבנה את נושא אומנות הרחוב המתפרצת עליהם מכל עבר.
 אני בטוחה שחלקם קיבלו אותה גם באהבה, נוסף על ההבנה. 
כל ראשי העיריות והשרותים המוניציפלים כבר הבינו את ההדדיות שמייצרת אומנות
הרחוב. נוצר דיאלוג בין האומנות ובין בעלי הרכוש, דיאלוג שיצר יחס, שניתן לכנותו
סלחני כלפי האומנים. מהות הדיאלוג הוא ביחס החדש שנוצר בעיר, בחלקיה שהיו 
פחות מתוירים ופחות מבוקשים, ובזכות אומנות הרחוב הפכו למבוקשים. רבים
באים לטייל בהם, נערכים סיורים מודרכים, צלמים באים לצלם, וכולם נהנים. בתי קפה
חדשים נפתחים, מקומות בילוי זוכים לפריחה, אומנים זוכים לסיבובי גלריות, מאנשים
שלולא אומנות הרחוב שמתרחשת במקום, לא היו מגיעים לשם.
עקב היחס הסלחני, עבודות האומנות, הגרפיטי, לא נמחקות, וגם כאשר יודעים
מי הצייר לא יגשו אליו הביתה בבקשה שיסיר את אומנותו מהקיר, ואו להגיש לו קנס.
האומנים יודעים שאם ייתפסו בשעת פעולה כן ייקנסו, ולכן הפעילות נעשית בדרכ
בחשכה, אך באופן כללי כולם עוצמים עיניים כי כולם מרוויחים.
בגלריה 'פחות מאלף' בוחרים את האמנים בקפדנות רבה, מזהים את הפוטנציאל 
שלהם ואת החיבור שלהם לקהל. בגלריה מציגים בו זמנית 150 אומנים מוכרים
 יותר כקדישמן, אביבה אורי, יאיר גרבוזף בזוקה ג'ו ואחרים בראשית דרכם. 
לעיתים הם מתגלים בגלריה והתצוגה כאן הופכת לקרש קפיצה מקצועי עבורם.
- אני מביאה מעט דוגמאות לאמני רחוב שמציגים בגלריה - את עבודתם בגלריה
ואת עבודתם ברחוב.

מיוריאל כהן - אומנית קנדית שחיה ויוצרת בפלורנטין. תמונות מהגלריה:
תמונה של מיוריאל בפלורנטין:

DIOZ - אמן מוערך, בוגר בצלאל במגמה לאנימציה, חי ועובד בפלורנטין. תמונה בגלריה:
ציור של דיאוז באברבנאל:

עדי סנד - אדריכל, פסל, צייר ואמן גרפיטי. הדמויות המוכרות שלו הם הקפסונים, 
שבעיני הם משגעים ואני רודפת אחריהם בכל תל אביב.  יש כבר לא מעט, 
ואני מתכוונת להביא לכם אותם בפוסט נפרד 😊
עבודה של עדי סנד בגלריה:
קופסון קטן של עדי סנד מוקף אומנות רחוב מעל הספסל של פלורנטין:
בגלריה 'פחות מאלף' מציעים כעת גם שירותים של 'אוצרות עד הבית'. 
מבחינת הגלריה זה כלי מקצועי שמאפשר הכרות והתאמה אישית של 
טעם הלקוח לאומנות המוצגת בגלריה.
 השירותים ניתנים גם לקהל פרטי וגם למסחרי.
צילומים מגלריה 'פחות מאלף':
תם סיורינו בגלריה 'פחות מאלף'. אני מקווה שגרמתי לכם רצון להגיע לגלריה
ולראות במו עיניכם אומנות ישראלית חיה ובועטת.
נוסף על כך מקווה שעשיתי לכם חשק לטייל בתל אביב, ובכל מקום בו אתם 
מסתובבים ולחפש את אומנות הרחוב. היא קיימת, היא חיה והיא נפלאה!
- ספרו לי על המקומות בהם אתם אוהבים להסתובב ולצלם אומנות רחוב.
- פוסטים נוספים, שיוקדשו לאומנות רחוב בכלל 
וגרפיטי בפרט, יפורסמו בקרוב.
* כתובת הגלריה: רחוב אברבנאל 60, תל אביב.
* סניף נוסף נמצא בדן דיזיין סנטר, לח"י 2, בני כרק.
(סניף נוסף עומד להיפתח במתחם העיצוב סוהו בפולג).
* קישור לעמוד הפייסבוק של הגלריה:
גלריה 'פחות מאלף'
* מוזמנים לאנסטגרם שלי, 
לעוד אומנות רחוב ותמונות מרתקות בנושאים שונים:
My Instagram

2 comments:

הילה לוי. תלתלים בלוג אופנה אמר/ה...

אני כל כך אוהבת אמנות רחוב ואופנת רחוב. עשית לי חשק לסיור כזה.

tsipiko@ynet.co.il אמר/ה...

הי הילה אני שמחה מאד שעשיתי לך חשק לסייר ולטייל. מקווה שתעשי את זה😃 סומכת עלייך.שתמצאי דברים מענינים!!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...