יום חמישי, 6 באוקטובר 2016

comme il faut- קולקציית סתיו/חורף 2016 : למה להתאים אם נולדת לבלוט?


 comme il faut- קולקציית סתיו/חורף 2016 : למה להתאים אם נולדת לבלוט?



כבר יותר מעשור אני משתדלת לקנות פחות ובאיכות גבוהה יותר. 
אני יודעת בדיוק מה יש לי בארון, הארון שלי מסודר למשעי וכמעט כל הבגדים שלי 
תלויים. הבחירה בתליה מאפשרת לי לראות כל דבר, גם את הבגדים שאני פחות 
לובשת. 
- הקולקציה החדשה של comme il faut







העוונות מתחלופות וכך גם הבגדים


כל עונה, כשאני מחליפה, בעיקר בין בגדי חורף וקיץ, אני בוחנת את הבגדים שיש לי, 
בוחנת את עצמי, את מה שעדיין אהוב עלי, שימושי, מתאים לי, ומה שלא אני מוסרת. 
אני משתדלת שהפריטים שאני מחזיקה יהיו מתאימים אחד לשני וכל פריט חדש 
שנוסף למלתחה שלי, מתווסף לפלטת הצבעים הנוכחית. 
עם המגמה הזו ביחס לבגדים גם השתנתה פלטת הצבעים שלי למונוכרומטית,
שחורה, אפורה, לבנה, מעט חום ומעט כחול, ופסים, שאי אפשר בלעדיהם בכל מלתחה. 
בארון שלי יש גם כמה פריטים של קום איל פו. הבדים איכותיים מאד והגזרות יפות.


ארון עם אג'נדה


מצאה חן בעיני האג'נדה הנוכחית של קום איל פו - Measure Me Not - 
אל תמדדו אותי. 
אני חושבת שהנושא הזה ברור מאליו, אבל אני אסביר למה אני מתחברת.
רובנו לא דוגמניות ולא לכולנו יש מידות גוף פרופורציונליות. אבל כולנו רוצות 
בגדים יפים ובאיכות טובה.
בקולקצייה הנוכחית  של קום איל פו - סתיו/חורף 2017 הרחיבו את הנושא הזה,
בכך שהתיחסו גם למרד של נשים במוסכמות, באיך שנשים רואות את עצמן 
וחושבות על עצמן ועל המהות הנשית. 
לכל אחת מאיתנו (וגם לגברים כמובן!) יש תכונות נשיות וגבריות, לדעתי כולנו הם 
גם וגם, וכתבתי על זה ביום האשה האחרון:   תמיד הייתי
- מעצבת המותג שרון דאובה חקרה את הנושא של נשים מורדות בעולם ובארץ,
ושאבה מהמחקר השראה לגבי הקולקציה החדשה. 
בקולקציה ישנם מוטיבים צבאיים, מוטיבים של כיסוי, מוטיבים של שכבות, 
צוארונים ארוכים שניתן למשוך אף מעבר לאף (כשקר זה מוסיף המון), כיסים 
עמוקים שניתן להכניס בהם דברים. 
- בבדים של הקולקציה שולבה טכנולוגיה מתקדמת, ויש בחלקם גימורים מיוחדים, 
שמגיעים מיצרנים בינלאומיים מומחים בתחומם. חלק מהגזרות מחויטות, לפי 
המסורת של החברה, חלק פחות, וחלק מהבדים רכים כמו משי, קשמיר וקטיפה.
אלו בדים שמעניקים נשיות ורכות לגזרות המחויטות והצבאיות .
- לצבעים שמאפיינים את  המותג נספו גם צבעי אדמה כמו בורדו-בריק, חרדל 
ותכלת מעושן.
- את הקמפיין הובילה הזמרת הנפלאה אסתר ראדה:



צילומים: אסף ליבר פרוינד


השקת הקולקציה החדשה


השקת הקולקצייה נערכה בגלריה ארטמיסיה, שבפלורנטין. החיבור בין ארטמיסיה 
ובין comme il faut נראה לי טבעי. זו גלריית אומנות שנפתחה בתחילת השנה על ידי 
אושיות האופנה: לימור זהר שביט ומעין גולדמן. הן חברו לנירה שלימוביץ ויחדיו הן 
מנהלות את הגלריה שמוקדשת לאומנות נשית. 
הגלריה צבעונית, חמה ומקסימה בפריטים שלה. מוצגת כאן אומנות ייחודית, וצילמתי מעט, 
כדי שתוכלו לבוא ולראות את שאר העבודות בעצמכם:





הבחירה שלי מתוך הקולקציה


ביקשתי משרון דאובה, מעצבת הקולקצייה שתעזור לי לבחור את הפריטים לצילומים.
אני חושבת שכל מעצב רוצה לראות איך נראים הבגדים אותם הוא מעצב במציאות 
ולא רק על דוגמנים ובצילומי קמפיין. 
אני מאד אוהבת ללבוש שכבות, בחורף הישראלי זה מתבקש. 
בחרתי מהקולקצייה את החולצה הלבנה עם הצוארון הגבוה, מעליה עליונית מנוקדת 
וחצאית. הצלמת  אורית פניני  צילמה אותנו:






- חלק מהקולקצייה שצילמתי בגלריה:






- לסיום מעט פריטים שאני אוהבת מהקולקצייה החדשה והיפייפיה:






למה להתאים אם נולדת לבלוט?


למה להתאים אם נולדת לבלוט? שואל ד"ר סוס באחד מספריו, ואני מסכימה עמו.
בכל בגד שאני בוחרת ללבוש, בכל אביזר שאני בוחרת לשים אני מבטאת את עצמי.
כל אחד מאיתנו מיוחד בדרכו שלו, ואין שום סיבה שילך בתלם מסוים שיוכתב לו, 
אם אפשר לצעוד בדרך המיוחדת לו ולבלוט. 

- מזג האוויר מתחיל להתקרר. במהלך היום אני מכבה את המזגן. השמש כבר שוקעת
מוקדם יותר וכל אלו מראים שהסתיו הגיע ושהחורף יגיע אחריו. גשם ירד ועימו 
הטמפרטורות. זה יהיה זמן מתאים ללבוש שכבות והקולקצייה של comme il faut
מושלמת למזג האוויר החורפי שלנו.


קישור לאתר החברה ובו תמונות הקולקצייה החדשה





מוזמנים לעקוב אחרי באנסטגרם ולחוות השראה יומיומית

6 תגובות:

תמרי אמר/ה...

קום איל פו בעיני זו שירה.
מותג עם כל כך הרבה אגנ'דות חברתיות, פרטיות, עומקים, חשיבה יוצרת ויצירתית והחשוב מכל: מחשבה עלינו הנשים באשר הן.
אני מודה שלצערי ברוב המקרים אין לי ממון לרכוש פריטים של המותג הנהדר הזה, אבל אני תמיד מסתכלת בהערצה ועוקבת כבר שנים אחרי יצירות האומנות הטקסטיליות שלהם. מותג נדיר בשוק האופנה בארץ מותג ששומר על התואר הזה כבר שנים. אהבתי מאוד את הקולקצייה החדשה. את שרון דאובה את התערוכה...פשוט רמה אחרת של הסתכלות על בגדים נשים בגדים ואופנה.
זה פוסט של סתיו, סתיו של סיבובים בגלרייה, של שרוולים ארוכים, של נקודות גשם שמתקרב, של הכל ביחד.
והכי מכל פוסט שלך, שתמיד יודעת לעשות מהלימון לימונדה, שתמיד מפזרת אופטימיות וחיוך גם כשהימים מתקצרים והשמש שוקעת מוקדם.
אוהבת אותך גברת לוין.

ציפי לוין אמר/ה...

תמרי היקרה שלי. אני מאד מתחברת למה שכתבת לגבי קום איל פו, גם לגבי המחירים. מה שברור לי הוא שעל איכות משלמים, ובקטנה ניתן לאמר שטוב שיש אאוטלטים. רבות מהסיבות שקום איל פו נשארה בשטח ככ הרבה זמן הן הסיבות שצינת. האג'נדות, האיכות, הייצור המקומי, המעצבים שלא מתפשרים. אני גם חושבת שהקולקצייה הזו נהדרת, קלאסית מאד, ניתן לצרף אליה כל מיני פריטים קימים, שכבות של פריטים, משחק שאני באופן אישי אוהבת. שמחה שאת חושבת שאני יכולה להפוך תמיד לימונדה מלימון, כי תדעי לך שאני מאד אוהבת לימון ואולי האהבה שלי אליו גורמת שהלימון שלי יראה תמיד יפה :) אוהבת אותך!

Chen Sivan אמר/ה...

ציפי יקרה,
הסתיו האהוב כבר פה, ואכן מתבקש להתחיל ולרבד שכבות שכבות.
במשך שנים אני עוקבת אחרי המותג הזה, קום-איל-פו, ואחרי הקולקציות שיוצאות מהסטודיו שלו.
לעתים אני מחבבת את רוב מה שאני מוצאת, ובשנים האחרונות רבות הקולקציות שלהן שאני לא אוהבת. בכלל.
.
מצד אחד, אני מכירה בערכם - ובמחירם - של עיצוב מקורי, של חומרים טובים, של ייצור מקומי, ושל איכות בלתי מתפשרת.
מצד אחר, אני מוצאת עצמי מסתייגת מהאג'נדת החברתיות, כשהפריטים כלכך יקרים.
במושגים ישראליים זה מותג יוקרה, והמחירים מרקיעים שחקים. לגמרי לא שווה לכל נפש.
.
גם לא המידות.
את ואני נמצאות משני קצותיה של סקאלת המידות, כשמדובר במידות "רגילות".
את (כמעט) פטיט, אני כמעט פלאס סייז.
אני עוד לא מצאתי בקום-איל-פו פריטים שיושבים עלל במדוייק כמו שהם צריכים.
.
דרך אמצע מול המותג הזה עדיין לא מצאתי. אולי עוד אמצא.|
בכל אופן נהניתי לקרוא את הפוסט שלך. המחשבה והאהבה שאת מכניסה לכל פוסט, ניכרים בכל מילה, ובין השורות.
(זוכרת את הדיון על ה'אין'?)
.
ואסתר ראדה אכן נהדרת

ציפי לוין אמר/ה...

חן היקרה, נהנתי מאד לקרוא את מה שכתבת ואני אענה לך על כל מה שכתבת. אני מאד אוהבת את הקוים הגאומטרים ואת המחויט והנשי כאחד. זה כנראה משהו באופי שלי שמחבר אותי. לגבי המידות, באתי לא פעם בטענות, גם למעצבת הקולקציה הנוכחית, שהיא דרך אגב בחורה קטנה למדי. שאלתי אותה למה אין כמעט בגדים במידה שלי, והתשובה לכך היא שזה עניין של ביקוש. יש מעט נשים קטנות ויש מעט נשים גדולות- ככה אני מניחה. בכל מקרה אני מוצאת לי מידי פעם פריטים, ואני שמחה על כך. לגבי האג'נדה - אני מאד מתחברת לאג'נדה שלהן, ואני לא מחברת את האג'נדה לסיבה לרכישה, כן או לא. האג'נדה היא תוספת של בעלי המותג, הערך המוסף שהיא החליטה להוסיף לקולקציות. יכול להיות שהאג'נדה מפריעה לחלק מהנשים, ואולי מעצבנת את חלקן, אני מאמינה שהדבר נלקח בחשבון במותג. לדעתי אג'נדה בכלל לא קשורה למחיר הבגדים, יקר או זול, אבל זו דעתי.
בכל מקרה אני שמחה שנהנית, וברור שאני זוכרת את הדיו על ה'אין'.

Chen Sivan אמר/ה...


כמי שחיה עשרות שנים בתוך ענף ההלבשה, ובתעשייה שלו,
אני כמובן יודעת על השיקולים הכלכליים שבבחירת מנעד המידות שמיוצרות למכירה.
בארץ קטנה כמו שלנו, הכמויות קטנות בכל מקרה.
מעצבים/יצרנים רבים נאלצים להתפשר על מנעד המידות,
ולעתים קרובות גם על איכות ועל עלות חומרי הגלם.
.
זה קצת מזכיר לי את הבלוגינג בעברית.
בשפה הזו יש פוטנציאל קוראות.ים קטן יחסית, ולכן קשה לבלוגרית להתפרנס מהבלוג. קשה להראות הצדקה לתשלום על פרסומות כשמדובר בכמות קוראות.ים כלכך קטנה. לעומתנו בלוגרים מצליחים בשפה האנגלית, מצליחים בזכות התפוצה העצומה הזו.
אולי הפתרון הוא בלוג דו-שפתי, עם תכנים גלובאליים. זה לא קל.
.
זה מזכיר לי גם את הספרות העברית, אל מול הספרות בשפה האנגלית.
מעטים הכותבים בעברית שמתפרנסים אך ורק מהכתיבה הספרותית שלהם.
גם באנגלית הם מעטים, ומרבית הסופרים האמריקאים מתפרנסים מהוראה, בעיקר בתחילת דרכם.
האמת, זה לא נראה לי כלכך נורא, ללמד...
טוב, נסחפתי כבר עם האסוציאציות שלי

ציפי לוין אמר/ה...

בעית המידות מובנת לי, ואני מתלוננת עליה כמעט בפני כל מעצב שאני פוגשת, תסמכי עלי :) זה לא יפתר לעולם....זה רק גורם, לפחות לי, לקנות פחות, וזו תוצאה ממש מעולה, מבחינתי! לגבי הבלוגים הדו לשוניים, אז יש לי חברות שכובתבות על אופנה, והן דו לשוניות, אבל המלל שם הוא מועט למדי, בוודאי לא כמו בלוגים אישיים ומורכבים. הפרסום בשל השפה הוא מועט למדי, וזו הסיבה שמדיות אחרות, בהן אנחנו יכולים להתבטא בקלות באנגלית, כמו אנסטגרם למלשל, ככ נפוצה. יותר ממחצית העוקבים שלי שם הם מרחבי העולם-אירופה, אוסטרליה, סין ועוד. לגבי ספרות הכל מתורגם, וזו כבר העלות של הוצאת הספרים אז זה קל יותר שמשהו אחר משלם.....וגם כאן, כמעט כולם מלמדים. עמוס עוז מרצה בבש ועוד ועוד. אנחנו ארץ קשה, זוללת יושביה.
ואני שמחה שאת נסחפית, זה כיף :)

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...