יום שלישי, 19 באפריל 2016

בארכה - שומשום זה כל הסיפור


שומשום זה כל הסיפור


שומשום זה כל הסיפור, אבל איזה יופי של סיפור!
לפני הכל, כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת חלווה. מילדות אני אוהבת אותה 
וזו אהבה משותפת שלי ושל אבא שלי. בילדותנו הוא היה קונה במשקל חלווה עם 
נוגט ומביא לנו הביתה. אני זוכרת את הטעם של החלווה הזו עד היום.






מפעל חלווה בארכה


בשל האהבה שלי לחלווה שמחתי מאד לנסוע לביקור במפעל השומשום בארכה, 
שנמצא באזור התעשיה של אלון תבור. הוזמנו לביקור במפעל ששיך לחברת 
רושדי תעשיות מזון בע"מ, המייצר טחינה וחלווה. התקבלנו באהבה על ידי הנהלת 
החברה ועל ידי אברהים באשיר,הבעלים, שהסביר לנו שזה מפעל השומשום 
הגדול בעולם. מבחינת התקנים שלו המפעל עומד בסטנדארטים בינלאומיים, 
כי בעברו היה שייך ליוניליוור העולמית. כיום, עם התעוררות הטרנד של המזון הבריא 
כנראה מצטערים ביוניליוור על כך שבארכה כבר לא שייך לה יותר.
אביו של אברהים, עארף, הקים באום אל פאחם, בה חיה המשפחה, מפעל לטחינה 
בשיתופה של חברת תלמה. לאבי המשפחה היה חזון:
"ליצור שותפות ישראלית ערבית, שתעורר את כלכלת אום אל פאחם
ותספק אפשרויות תעסוקה מגוונות עבור יהודים, מוסלמים ונוצרים".
החזון שלו אכן התממש. במפעל עובדים מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים, 
יהודים, ואף יהודים דתיים, כמו מטליה סיוון, מנהלת השיווק של המפעל.
אברהים, שיועד לעבוד במפעל ולנהל אותו, נשלח לשנתיים לימודים בשכם, 
במפעל טחינה מסורתי. כעבור שנתיים חזר אברהים למפעל המשפחתי
ומאז הוא מנהל אותו ביד רמה.



צילום יח"צ




ב- 2005 רכשה יוניליוור את תלמה, וכעבור זמן מה משפחת בשיר רכשה מיוניליוור 
את מניותיה במפעל, שהפך להיות בבעלות משפחתית מלאה, וזכה לשם:בארכה,
ברכה בערבית. המפעל גדל מאד, השתפר והשתדרג טכנולוגית ועבר בעקבות זאת
לאזור התעשיה באלון תבור.
אברהים דיבר על המפעל המשפחתי, ומפעל חייו באהבה רבה. לדבריו זהו המפעל הגדול
בעולם לייצור מוצרי שומשום. המפעל משתמש בטכנולוגיה מתקדמת, (דבר שלא איפשר
לנו לצפות במכונות בהן מיוצרת הטחינה והחלבות. כמו כן לא יכולנו לצלם את
כל מה שרצינו).

שומשום


השומשום בו משתמשים במפעל הוא מהאיכות הגבוהה ביותר, והוא מגיע מאתיופיה.
זן השומשום הזה נקרא חומרה. (המפעל המשפחתי הוא הקניין השלישי בגודלו 
באתיופייה!).
המחקרים האחרונים בנושא המזון הראו כי ישראל היא הצרכנית הכי גדולה בעולם
של שומשום. צורכים בארץ את השומשום כטחינה, על כל סוגיה וכן כחלווה. 
כמובן שכלל האוכלוסייה נכללת בנתון הזה, יהודים וערבים כאחד. 
למפעל גם קו ייצור המופנה לאוכלוסייה הערבית - והוא נקרא : אל הילאל.
זו אותה טחינה וחלווה כמו בארכה, והשוני הוא בגדלים של האריזות בלבד.
השומשום מגיע לארץ בשקים. במפעל משתמשים ב-1200 שקי שומשום ביום,
2.5 טון שומשום נקלים כל שעה.








ככה נראה צמח השומשום, כאשר הוא נקטף ונאסף מהשדה:


צילום יח"צ

היתרונות הבריאותיים של השומשום


במפעל קולים את השומשום ומורידים ממנו את הקליפה. כאשר מכינים טחינה 
משומשום מלא, הכוונה היא שמוסיפים לשומשום בתהליך מיוחד את הקליפה
שקולפה ממנו בראשית התהליך.
לשומשום איכויות בריאותיות גבוהות במיוחד והוא נחשב היום כ Super Food, 
כמזון שאכילה ממנו מעניקה לגוף את הויטמינים והמינרלים, שלהם הוא זקוק.
השומשום עשיר בנחושת, במנגן, בסידן, במגנזיום, בברזל, בזרחן, בB12, באבץ
ובסיבים תזונתיים. בכפית של טחינה גולמית יש 88 מיליגרם סידן, וכיום הדיאטנים
ממליצים על אכילה של 2 כפות טחינה גולמית ביום. השומשום הוא אנתי דלקטי, שומר
על כולסטרול נמוך, מסייע במניעת סכרת וסרטן, מחזק את העיניים, משפר את העור,
מסייע בעיכול ומקל על אנמיה.
במפעל לא מוסיפים לשומשום שום דבר, שום תוסף ושום חומר משמר.
דבר זה משמר את טעמו הטבעי של השומשום ומעניק לטחינה הגולמית 
טעמים משתנים של מרירות ואגוזיות. כאשר מחזירים את הקליפה לטחינה המלאה
היא הופכת למעט מרירה יותר מהטחינה שלה לא החזירו את קליפות השומשום.
- את הטחינה אורזים בגלונים וכך מכינים אותה למשלוח.




בתוך מפעל בארכה

ביקרנו במעבדה של המפעל, בה נבדקים דוגמאות של כל סוגי הטחינה שמופקות
בו וכן כל סוגי הטחינה. לאחר מכן נכנסנו לאולם של פסי הייצור השונים.
בשיטה המסורתית נוצרת הטחינה על ידי גריסתה בתוך אבני ריחיים.
השיטה מיושנת ולחלוטין לא ניתנת ליישום במפעל מודרני, וכאמור למפעל יש מכונות
לטחינת הטחינה ולעשיית החלווה, אותם לא ניתן לראות. מה שכן אפשרו לנו לראות
הוא עשייה ידנית של חלבה. אחד העובדים הביא קערה ענקית עם טחינה גולמית חמה,
שיצאה מהמכונה והחל בתנועות סיבוביות לערבל את הטחינה. ככה זה נראה:






כבדו אותנו בארוחת צהריים מפוארת, והייתי חייבת לצלם את הסלטים הטעימים:






לקראת סיום הביקור נכנסנו לחדר בו קיבלנו חלבה טריה וכל אחד יכל
ליצור לעצמו חלבה בצורות שונות ועם תוספות שונות.
אני יצרתי לי חלבה בצורה של לב, בתוספת של שקדים, פיסטוקים ופולי קפה:






מנכלית החברה, מאז 2013  היא סיגל שילוני, שעבדה במשך יותר מעשור 
בחברת שטראוס, בה היתה אחראית על חטיבת "תענוג והנאה" בחברה 
(ממתקים, מוצרי שוקולד וחטיפים).
סיגל מאמינה שהחזון של רושדי: "להפיץ את קסם השומשום בכל רחבי תבל",
הוא חזון בר קימא, ומאז כניסתה לתפקיד היא פועלת להשיגו בעזרת מוצרים 
חדשים כמו הטחינה שמעושרת בברזל ועוד הפתעות בדרך.
לבארכה סוגים שונים של מארזים לחלווה. חלוות אישיות, חלוות מופחתות קלוריות, 
ומארזים גדולים שונים.








אצלנו בבית יש 2 קבוצות: אוהבים מאד חלווה - תומר ואני, ושאר בני הבית,
אבי וניצן ממש לא אוהבים. לעומת זאת, טחינה אוהבים כולם. עקב כך שאנחנו 
משתדלים לאכול בבית בריא, החלטנו להכין את הטחינה בבית. 
ניסינו הרבה מאד סוגים של טחינה גולמית, עד שהחלטנו שהטחינה שהכי טעימה לנו 
היא הטחינה של בארכה. אבי מוסיף לה מים ומעט מאד לימון ומלח. 
אנחנו אוהבים שטעם הטחינה הוא מאד גולמי.

לסיום, משהו מתוק: 

אם אין חלווה בבית, ומתחשק משהוא קטן ומתוק:
שמים בקערית מעט טחינה גולמית - 2 כפות לפחות, ומוסיפים 
סילאן לפי הטעם.מערבבים היטב, ומקבלים ממרח טחינה שמאד 
דומה בטעמו לחלווה. אני אוכלת אותו עם כפית. ההנאה מובטחת!

* דף הפייסבוק של בארכה:
* בואו לעקוב אחרי באנסטגרם:


חג אביב שמח לכולנו,

חג פסח טעים,
בין אם מתוק ובין אם מלוח!
           

אין תגובות:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...