יום שישי, 22 ביוני 2018

אלוני שלחו אותי ל MOLET ותראו מה יצא


אלוני שלחו אותי ל MOLET


כשמציעים לי ללכת לסדנה, אני מאושרת ומשיבה בחיוב. 
הנה, למדתם דרך מצוינת לגרום לי להיות מאושרת.
אני אוהבת ליצור, להשתמש בידיים, לבנות משהו אישי, משהו חדש שיתפוס מקום במרחב 
הבית שליי.
- הסדנה שהלכתי אליה הפעם הזו היתה של MOLET, מותג עיצוב ואדריכלות, מיוחד 
וירוק. שמחתי להגיע למתחם של מולט כי הכרתי אותם באופן אישי.
- כל מי שעוקב אחרי באינסטגרם (ואם אתם לא עוקבים אחרי עדיין, בתחתית הפוסט יש 
קישור ישיר לשם, אל תפסידו 😊), יודע שכל שישי אני ואבי, בעלי, מגיעים לסניף של 
בית הקפה קפליקס כדי לשתות קפה ולהתחיל בשלווה ורוגע את סוף השבוע. 
הסניף שהכי נוח לנו להגיע אליו הוא הסניף במתחם נוגה, ושם הכרתי את MOLET ואת 
המוצרים שלהם. החברה פיזרה מול בית הקפה אביזרי עץ, לנוחות באי בית הקפה 
והמתחם שבו הוא נמצא.
- יש שם קופסאות קטנות שמחוברות לספסלים ובתוכן גומחה לנשיאת כוס הקפה:





יש שם מדפים קטנים שהולבשו על הספסלים:





ישנם משטחי עץ שהונחו על ספסלי האבן הקרים, ועליהם ניתן לשבת או פשוט לצלם,
כמוני כוסות קפה באווירה של חו"ל:





 - הגעתי אל הסדנה של MOLET  דרך חברת אלוני, החברה הוותיקה, שמתמחה בייצור
מוצרי ריצוף וחיפוי, כלים סניטריים ואביזרים נוספים לעיצוב הבית.
- אלוני השיקה את תוכנית האדריכלים: Alony Culture, שכוללת אירועים חווייתיים, 
שסוקרים את הנעשה בארץ ובעולם, דרך מפגשים אישיים עם הדמויות המעניינות 
בסצנת העיצוב והאמנות, והסדנה היתה חלק מהארועים של התוכנית הזו.






MOLET מותג עיצוב בעץ

MOLET - קיצור של הביוטוי:  MOdulate your paLET

שורשיה של  MOLET נמצאים בבואנוס איירס שבארגנטינה. שם חי וסיים את לימודי
האדריכלות ארי ליברסון. בסופי שבוע הוא היה נפגש עם 2 חברים אתם יצר עבודות 
עץ ממשטחים שהיו מוצאים ברחוב. 
כשארי עלה לארץ הוא ניפגש עם המעצב התעשייתי אסף עציון, לאחר עבודה משותפת, 
הם הקימו עם אלי סער, מעצב תעשייתי ומפתח מוצרים, את סטודיו MOLET. 
ארי רצה להפוך את החזון של שימוש בחומרי גלם קיימים, כמו משטחי העץ, למוצרים 
חדשים.
MOLET החלה כבית לסדנאות, ובשנה האחרונה היא התרחבה לתחום האדריכלות, 
עיצוב הפנים ועיצוב גראפי.
- כל המוצרים של MOLET מיוצרים מעצים שנמצאים במשטחים, אותם הם אוספים 
ממקומות קבועים, לפני זריקתם לאשפה וכן ממשטחים שנמצאים ברחוב.
- המוטו של MOLET הוא - DDIY: עצבו וצרו בעצמכם - 
Design & Do it Yourself.






מיחדוש - מיחזור + שידרוג = Upcyclish



ישנה מגמה רחבה בעולם העיצוב שנקראת slow. היא התחילה באיטליה, עם התנגדות 
לאוכל מהיר (למשל - מזללות מקדונלדס למיניהן) וחזרה לבישול איטי, המגמה החלה
להתפשט בכל העולם. מבישול איטי היא נדדה לכלל תחומי העיצוב והיצירה ובאופן כללי 
לחיים יותר בריאים, בעלי משמעות ועם אחריות סביבתית.
- השימוש שMOLET עושה במשטחי העץ הוא פעולה של מיחדוש, שגם היא שייכת 
לתנועת ה - slow. 
- ב MOLET מבקשים להעניק למי שמגיע לסדנאות שלהם את הלך הרוח ואת החשיבות
של עיצוב ירוק, עיצוב בר קימא ושינוי בדרכי החשיבה הרגילים.
- בסדנאות ניתן ליצור פריטים ללא כישורים מיוחדים במינם, קצת דמיון, קצת עזרה מידיהם
המאומנות, ויש לכם פריט מעוצב משלכם.






הסדנה שלנו 

הסדנה שלנו, החלה בהסברים על משטחי העץ ומאיפה הכל החל.
ההמשך היה בבחירה אישית של כל משתתף בפריט אותו הוא רוצה ליצור, ואף ניתנה
לנו האפשרות ליצור  פריט אישי, שלא בנמצא, אבל שנוכל לייצרו תוך שעה וחצי של 
עבודה.
- אני מכירה את עצמי, ידעתי שאני צריכה ליצור את הפריט שלי, לצלם את הסדנה,
ולתת לצלמים מזדמנים לצלם אותי בעבודה (הוכחות חותכות לכם ולאבי שהייתי שם 😊).
מה שלמעשה אני מנסה לאמר כאן הוא, שלא היה לי זמן לשבת ולתכנן עבודת נגרות 
מתוחכמת, ובחרתי באחת העבודות שהוצעה לנו: מעמד קטן שבנוי מלוחות מחוברים,
עליהם מניחים את הטלפון הסלולרי, דפי פתקיות ועפרונות שונים.

- מדפי העץ בקומת הראשונה של המתחם מלאים בעצים במגוון גדלים וצורות, בדיוק
בצבעים ובצורות שאני אוהבת לצלם:







התחלתי את העבודה בבחירת 2 חתיכות עץ, שמצאו חן בעיני מבחינת הצבע והעובי שלהן.
השלב הבא היה קיבוע של אחת מחתיכות העץ לשולחן העבודה וניסור שלה, לשליש
ושני שליש:






השלב הבא היה שיוף ידני של העצים. מכיוון שידעתי שרק אני אשתמש במעמד, השיוף 
היה מועט, בעיקר החלקתי את הקצוות של לוחות העץ.
השלב שבא אחרי השיוף היה קיבוע של תומכי הדפים בעץ בעזרת מברגה, שבעזרתה
חיברתי את הברגים של התומכים לעץ:

.



אחרי שחיברתי עם ברגים את 2 לוחות העץ, הייתי צריכה ליצור 2 חורים בעץ התחתון,
שלתוכם יכנסו 2 מוטות עץ. למוטות הללו יש 2 תפקידים: הראשון הוא שעליהם נשען כל
המתקן. השני - עליהם מניחים את הטלפון. 
החורים האלה חשובים לאיזון של הלוחות. מדדתי עם סרגל כל שלב כדי לא לטעות,
ונזקקתי לעזרה בקדיחת החורים. בקצה השני של הלוח התחתון קדחתי 3 חורים, שלתוכם 
ניתן להשחיל עפרונות:




מתקן מחזיק הסלולרי שלי


רציתי להוסיף צבע למעמד שלי, וכן משהו שיגרום לטלפון שיונח עליו שלא יזוז. 
הוספתי חבל אדום, שאת קצהו קשרו לי בקשר מלחים נסתר.
כך נראה המעמד שלי לאחר החתמתו והטבעת קעקועים שונים.
אני אוהבת מאד את מה שיצא 💗
- צילמתי אותו, בסוף הסדנה, מונח על שרפרף, שמיוצר במקום:





במתחם של  MOLET נערכות סדנאות רבות, וכן הצוות יוצא מידי פעם לסדנאות שלהן
מטרות חברתיות.
צילמתי מעט מהמוצרים שניתן להזמין ב MOLET, וכן כאלה שנבנים בסדנאות.
בתחתית הפוסט אביא קישור לאתר החברה, שם תוכלו למצוא פרטים על הפעילות
של החברה, על הסדנאות ועוד.






מחשבות על מיחדוש משטחים


כשהייתי בבית ספר יסודי גרתי בשכונה צעירה, שאנחנו הילדים הקטנים, התבגרנו
איתה. מידי פעם היו מגיעות לשכונה משפחות חדשות, שכנראה הגיעו מחו"ל, כי
תכולת הבתים שלהם הגיעה במכולות עץ גדולות. את המכולות היו משאירים ליד 
המדרכה הארוכה שמול הבתים שלנו. פעם אחת השאירו את אחת המכולות בשכונה,
ולא שבו לקחתה.
אני זוכרת שמאד שמחנו, כי חג הסוכות התקרב, והקרשים של המכולה שימשו לנו
כבסיס איתן לסוכה השכבתית.
אני זוכרת שלפני שהמכולה פורקה, כמעט לגמרי מהעצים שלה, עמדתי בפנים 
והרחתי אותה. הרחתי את העצים ממנה היא היתה בנויה והריח הזה מצא חן בעיני.
חשבתי שאולי בעתיד אני אבנה משהו מקרשים של מכולה.
מאז אהבתי מאד עצים של משטחים. אהבתי ואני אוהבת גם היום לראות מה אפשר
לעשות מהם, והמגוון של הרעיונות הוא עצום. מיטות, מדפים, שולחנות, כיסאות,
שרפרפים, דלתות, משקופים. ככל שהדמיון פרוע, כך אפשר ליצור מוצרים מעניינים
ומורכבים יותר. 
בעיני המגמה הירוקה, אליה שייכת, המגמה של החיים האיטיים, ה- slow, מכניסה
משמעות ותוכן לחיים שלנו.
אנחנו שייכים לעולם הזה ולכדור הארץ הזה. אין לנו כדור אחר, והמשאבים עליו
הם סופיים וחייבים להתחשב בכך.
אני אוהבת את הידיעה שפעם מישהו השתמש בעץ הזה שבו אני משתמשת היום,
שבו אני ואחרים, יוצרים משהו חדש.

מקווה שנהניתם לקרוא ולהכיר את MOLET ואת המוצרים המיוחדים שלהם.
אני מאד נהניתי להכיר את המתחם שלהם ואת מי שעומד מאחורי מדפי הקפה 
שלי במתחם נוגה 💚. 
הצוות שלהם היה מסביר פנים, אדיב ומלא שימחת חיים,ממש כמו המוצרים שלהם.
- מי שרוצה לראות את העבודה החדשה שלהם, שיגיע לסניף החדש של מותג 
הנעליים שופרא בקניון רמת אביב. החנות היפייפיה עוצבה כולה על ידי MOLET,
והקרדיט לציורים הנפלאים שייך לציירת המוכשרת - Holy Era.
אתם יכולים לראות בתמונה שצילמתי כאן חלק מהעיצוב ומהציורים שבחנות:







הגעתי הביתה עם מעמד הסלולרי שלי, וככה הוא נראה, עם הטלפון והדפים עליו:






וככה מהצד:





קישור לאתר של החברה


קישור לאתר של אלוני

אלוני


תגובות, הערות

אני שמחה שאתם מלווים אותי לסוף של הפוסט, קוראים, נהנים,
(אני מקווה מאד), מקבלים השראה ורעיונות חדשים.
אשמח מאד לשמוע מכם מה דעתכם על מיחדוש, על המגמה הירוקה,
שלמעשה התחילה כבר בשנות ה60.
אשמח לשמוע כל הערה שלכם וכל תגובה ולהגיב בחזרה.

אינסטגרם

האינסוגרם שלי מכיל הרבה מאד רגעים שמחים, נקודות של
השראה, של יופי ואסתטיקה.
אשמח אם תכנסו לשם ותעקבו אחרי גם שם:

יום רביעי, 6 ביוני 2018

איך טקסט הופך לטקסטורה? פגישה עם תמר ברניצקי


בסטודיו של תמר ברניצקי


אחרי האומנית תמר ברניצקי אני עוקבת בהנאה כבר מספר שנים. 
כשהשתתפתי, בפסח האחרון, בפרויקט בחירת מתנות לחג, שמחתי לשתף אותה
בבחירות שלי. אחת המתנות שבחרתי להמליץ עליהן היתה הכריות החדשות, 
שתמר עיצבה, תוכלו לראות את הבחירות שלי כאן
באותו זמן גם קבעתי עם תמר פגישה בסטודיו שלה, בלבונטין.
בבוקר, בדרך לסטודיו שלה, צילמתי בניין שאני אוהבת. כל האזור של גן החשמל ולבונטין, 
שם נמצא הסטודיו, הוא אזור תל אביבי, שלפני מספר שנים החל להתפתח ולהתחדש, 
וכעת,  כשהרכבת הקלה נבנית לידו, ברור לי שהפיתוח הזה יואץ, ועוד ועוד בנינים ישופצו. 
בנתיים אני צועדת ברחובות נהנית ממה שכבר שופץ, מהחנויות הקטנות ובתי הקפה.






תמר פתחה לי את דלת הסטודיו בפנים מאירות, ואני, שכבר הייתי אחרי כוס ראשונה של קפה,
יכולתי לקלוט בעירנות רבה את היופי והעדינות שלה, אבל גם את כל היופי שהסטודיו מציע.
את התמונות על הקיר, את צעיפים הצבעוניים, את הכריות החדשות, את הכסאות המרופדים 
במשי ואת בדי הריפוד.  
הסטודיו של תמר מזמין וחם והשהות בו נעימה. היה מרתק לדבר עם תמר על כל מיני נושאים, 
שקשורים אליה כמעצבת ועל עיצוב טקסטיל באפן כללי, ואת חלק מהשיחה שלנו אני הקלטתי.
הצעד הזה התברר לי כנכון, כי ככה הצלחתי להביא לכאן משפטי מפתח שמתארים היטב את
ואת העבודה שלה בשנים האחרונות, מאז סיום הלימודים בשנקר, ופתיחת הסטודיו.


- מגיל צעיר מאד היא מציירת, וכל עיצוב שלה מתחיל בציור. היא מציירת בטושים, צבעי מים, 
צבעי עפרון, crayon ודיו.







מי את תמר ברניצקי?


שאלתי אותה בשלב מסויים של השיחה ביננו, ותמר ענתה לי:

"אני טיפוס מאד סקרן וחוקר ואני לא מסתפקת במשהו אחד לאורך זמן".

- מגיל 4 תמר רקדה (עד גיל 25) ומילדות ועד היום היא מציירת והתעסקה באומנות, 
מבחינתה היא דרך החיים היחידה.
לשנקר היא הגיעה מתוך הרצון ללמוד עיצוב אופנה, תחום שנמשכה אליו מאז ומתמיד.
בשנקר כיוונו אותה ללימודי עיצוב הטקסטיל, נושא אותו לא הכירה כלל עד אז.
לטענתה, מהרגע הראשון של הלימודים היא התאהבה בעיצוב הטקסטיל והבינה שזה
התחום בו היא צריכה להתעמק ולעסוק. (אני אוהבת אנשים כאלה, שהאהבה והתשוקה
למה שהם עושים מאירה להם את הפנים, ותמר היא אחת מאלו).
- בשיחה עם תמר הבנתי שאחד הדברים שהיא לא אוהבת זה להגביל את עצמה ואת 
היצירה שלה בהגדרות כובלות. לחצתי אותה קצת והיא הסכימה לאמר שבהגדרה ממש 
רחבה היא אומנית ומעצבת טקסטיל רב תחומית.
-  סיימה את לימודי התואר הראשון  בשנקר, כמעצבת טקסטיל. את התואר השני בעיצוב
תעשייתי היא סיימה בבצלאל.
- משנת 2010 היא הבעלים של סטודיו לעיצוב טקסטיל בתל אביב, סטודיו שמאז פתיחתו
ועד היום הוא סטודיו מאד פעיל.
- היא מלמדת בסטודיו את רזי עיצוב הטקסטיל מעצבים ואומנים, שמגיעים אליה למפגשי
יעוץ ושיעורים פרטיים.
- מדריכה ומלמדת סטודנטים איך להכין תיקי עבודות, לקראת קבלה ללימודים בבתי הספר
לעיצוב השונים בארץ.
- מעבירה ימי עיון בנושאי עיצוב במקומות שונים.
- מעצבת בדים מהציורים שלה, מעצבת תמונות מהבדים , מעצבת צעיפים מהבדים שאותם
היא מציירת ומדפיסה, מעצבת ומדפיסה כריות, בדי ריפוד - בהזמנה אישית לרהיטים, 
ולאחרונה מעצבת טפטים בהזמנה אישית.
- תמר מתפרשת על מגוון רחב של תחומים בעיצוב הטקסטיל והיא לא מסכימה להגביל את
עצמה בתחום מסוים. את כל סוגי העיצוב בהם היא מתמחה היא אוהבת והיא מממשת 
כל הזמן רעיונות חדשים עליהם היא חושבת. 

- תמר צילמה אותי מצלמת בסטודיו:






"רגש הופך לחומר"


כשתמר מעצבת בדים, עובדת על שיתופי פעולה שונים, חושבת על קונספט מסויים (פעם
בשנה היא מעצבת על פי קונספט מיוחד שהיא חושבת עליו ויוצרת לפיו עבודות שונות), מה
שמשותף לעשייה שלה הוא הרצון שלה להפוך את הרגשות לחומר. במילים שלה:

"אני רוצה לתרגם רגשות לחומר, לא באופן הסנטימנטלי, אלא בתור מעצבת טכסטיל.
זה מה שאני עושה גם היום - מחברת בין הרגשות והחומרים".







סטאז' אצל דיאנה אורבינג


בין השנה השלישית לרביעית בשנקר, באומץ, המיוחד רק לה, שלחה תמר מייל למעצבת 
האופנה השוודית דיאנה אורבינג, שיש לה סטודיו בשטוקהולם. תמר בקשה ממנה אפשרות
להגיע ולהתמחות אצלה. זה היה לפני 9 שנים, בשנת 2009, ואז בישראל סצינת העיצוב 
הסקנדינבי עוד לא היתה בשיא פריחתה, כמו שהיא היום. את תמר עניינו אז מעצבים 
קטנים, שהתפתחו במקום שהוציא מעצמות עיצוב גדולות.
- בזמן הלימודים תמר עיצבה עם הרבה צבעים, אבל בחרה דווקא במעצבת שעיצבה 
פרינטים פשוטים ומונוכרומטים. הרבה אפור, לבן, ורוד ושחור (צבע שתמר כלל לא נגעה בו).
תמר אמרה שעניין אותה לצאת מהגבולות העיצוביים של עצמה. לשימחתה, המעצבת 
הסכימה, ורק התפלאה לראות על סף דלתה את תמר, ולא בחור ממוצא ערבי, כפי 
שדמינה 😊
- בחודשיים של ההתמחות עבדה תמר עם המעצבת והכינה איתה בדים לתפאורה של 
הקולקציה שלה, שהוצגה בשבוע האופנה. בזמנה החופשי תמר ציירה ציורים בהשראת 
הטבע שמסביב לה.
- הסטאז' השפיעה על תמר לטובה. היא חזרה לשנת הלימודים האחרונה והיא הפכה:

"מסטודנטית שעושה דברים מאד אומנותיים ולא תמיד מובנים, לא לעצמה ולא 
לאחרים, למעצבת שהשפה שלה מגובשת ומובנת. ההתרחקות מהקומפורט זון עשתה
לי טוב. מהבחינה היצירתית הסטאז' הקפיץ אותי כמה רמות קדימה".

- ציורים שהפכו לבדים שהפכו לבגדים:





"טקסט הופך לטקסטורה"

רציתי לדעת איך הכל התחיל, הכנת הבדים, הצעיפים, הסטודיו.

"הכל התחיל מספרי בישול, עבר לעבודות אומנות מתמונות והפך ללביש עם מטען 
אומנותי".

בעיצוב הבדים הראשונים שלה היא השתמשה כבסיס בספר בישול, שעבר במשפחה
והתפריטים שלו היו כתובים בכתב יד. תמר יצרה בדים, כשהטקסט של התפריטים נמצא
בתוך הבדים. אחר כך הגיע גם פרויקט הגמר, בו הבסיס ליצירת הבדים היה האלבום
המשפחתי. אל התמונות התייחסה רק כמעבירי רגש אוניברסלים, לא באופן סנטימנטלי.
מבחינתה יש בבדים שלה מוצר שמספר סיפור ויש חשיבות רבה לטקסטורה שמאחורי
התמונות.
- את הסטודיו פתחה מיד בתום הלימודים בשנקר. תמר מספרת על מעצבת ישראלית 
שחיה באיטליה והגיעה אליה כי ראתה את פרטיקט הגמר שלה, וביקשה שתמר תהפוך 
את התמונות לבדי ריפוד בשביל הלקוחות שלה. תמר עיצבה כך את בדי הריפוד הראשונים 
והחלה להפעיל את הסטודיו. 
- כשפתחה את הסטודיו רצתה להפוך חלק מהתמונות ללבישות, בגלל שהיה חשוב לה 
הדיאלוג עם הקהל. והאהבה  שלה לאופנה. הדיאלוג הזה הוא מפתח חשוב ביצירה שלה
גם היום. כשהיא פותחת את הסטודיו ללקוחות זו בעיניה הנקודה המפרה ביותר בדיאלוג 
שבין היצירה לקהל. באותו יום היא מקשיבה ללקוחות, רואה מה הם אוהבים, איך הם 
מגיבים לעיצובים השונים.

- צעיף מסדרת 'צמרות העצים' - אחד הצעיף האהובים ביותר עד היום:







- על העבודה בסטודיו: "בתהליכי העבודה בסטודיו נחקרות טכניקות הדפס מגוונות, והבדים 
עוברים תהליכים כימיים הממציאים פני שטח חדשים. טכניקות ההדפס מתבצעות על בדים 
כגון: לבד, משי, כותנה וסינטטי וגם על עץ, עורות וניירות. משילוב החומרים מיוצרים בדי ריפוד,
בדים לגופי תאורה, בדים לאופנה ועבודות טקסטיל אמנותי.
המצאת החומר FAPA פיתוח חדשני וייחודי בעולם החומרים והמשטחים. 
חומר המשלב בד ונייר המיועד לייצור אהילים לגופי תאורה, מעוצב ומיוצר בסטודיו" מכאן .






שיתופי פעולה מעניינים


עם השנים היו לתמר שיתופי פעולה רבים ומגוונים. מעט מהם:
- קום איל פו - עיצבה הדפסים לקולקציית בגדים.
- מוזיאון מצדה - עיצבה עבורם קולקצייה חתומה של צעיפים, בהשראת הנופים
והציפורים המיוחדות של האזור המדברי. 
- מוזיאון ישראל - עיצבה עבורם קולקציית צעיפים חתומה, בהשראת התערוכה של 
הורדוס.
זוהרה- עיצבה דפוסיםלגרביונים.
- גלריה 1of 135 - יצרה סדרת תמונות לתליה על קיר.
- רשת מלונות פתאל - עיצבה טפטים עבור מרכז ההזמנות.






החשיבות שבצעיפים



השלב הבא בעיצוב הבדים היה עיצוב הצעיפים. את הצעיפים היא מאד אוהבת, כי צעיף 
הוא כמו בד של קנווס - שעליו מציירים ציור, ואפשר להעביר אליו מחשבות והשראות.


"אני מדמיינת איך זה יראה בתור צעיף ואיך זה יראה קרוב לפנים של אישה ואיך הצבעים 
יחמיאו לה".

- הצעיפים שלה עשויים ממשי ושיפון והם הפריט הנמכר ביותר בסטודיו.
- יש לתמר ספר עיצובים, רק של הצעיפים. היא מעצבת את הצעיפים אחד לאחד 
מהציורים שבספר העיצוב.
- כל שנה היא בוחרת קונספט חדש ויוצרת ממנו סדרה של עד 10 צעיפים. הרצון שלה 
הוא שאלו יהיו פריטים חד פעמיים, מיוחדים במינם, והיא שוקלת להתחיל למספר אותם.
קונספטים אהובים שלה הם 'מסע פרחים', 'מסע כתמים', 'זכרונות מההווה' (צעיפים עם 
אוספים של בולים ישנים), 'צמרות עצים' (צילומים שצילמה במטע פקנים בצפון הארץ).
- הקונספט הנוכחי הוא 'דה קיס': " אני מנסה להעביר את 'קסם שבשתיקה שבנשיקה' ".





מקורות השראה והשפעות


דברנו הרבה על מקורות השראה ועל השפעות שונות, שהפכו אותה למי שהיא היום.
- מגיל 4 - 25 היא רקדה, מחול קלאסי, אבל לא רצתה להתמקד רק בו.
זה נושא שקרוב אלי, כי ניצן, הבת שלי, לומדת מחול בתלמה ילין, ומחול מאד דומיננטי
אצלנו בבית. אצל תמר המחול נמצא בלב ובנשמה. 
- מאז גיל 12 היא נשמעת לעיקרון ש - "לא משנה כמה הרגליים עובדות קשה - הפנים 
תמיד מחייכות". ( אני מכירה את המשפט הזה, כמובן, מניצן שלנו). כששאלתי אותה 
איך זה מתבטא אצלה, התשובה היתה שזו ההוויה שלה.
כל הדוגמניות שלה הן רקדניות. היא מחוברת לעולם המחול, להרגשתה לצעיפי השיפון 
שלה יש תנועה של ריקוד, והיא מדמינת את איזדורה דנקן בצעיפים שלה.

"כל עוד שאתה רוקד עם מקורות ההשראה שלך ואתה נאמן להם אז מאד קל לצאת 
עם זה החוצה". 

"מקורות ההשראה הם מסביבנו וכל בית הוא מוזיאון".

- מקבלת השראה מהטבע ומהים. כל יום כמעט היא רצה בים. בדי הריפוד החדשים 
קיבלו את צבעי הים בחורף - כחול, אפור, ירוק. לטענתה אלו צבעים שקל לחיות איתם 
בבית. כשהיא בטבע וכשיוצאת לטיולים היא אוספת עלים, ענפים ופרחים, שגם מהם
היא מקבלת השראה לציורים ולעיצובים שלה.

"אני מנסה לקלוע לטעמים רחבים, אבל תמיד להשאר נאמנה לציורים שלי ולהשראות 
שלי. אני נוסעת הרבה בארץ. הטבע בארץ הוא מקור גדול להשראות".






לסיום השיחה שלנו, שאלתי את תמר מספר שאלות קצרות, שלהן בקשתי שתענה לי,
עד כמה שאפשר בתשובות קצרות.

- מאמינה ש:
"צריך להיחשף להרבה תחומים ואז להבין מה אוהבים".

- סדר היום שלך?
"לא קבוע. 30% מהזמן מעצבת. כל השאר זה שיווק, מכירה, פגישות, פרויקטים, 
קידום. אוהבת את הגיוון".

- ממה מתחילים העיצובים?
"הכל מתחיל בציור" 
תמר מציירת על נירות קטנים ומהם יוצאים כל התוצרים שלה. הציורים האלה מאד 
ממוקדים.

חישובים פונקציונאלים לוקחים מקום?
"כן, ודאי. כשמתכננת צעיפים וכריות. חושבת מה יתאים למה מבחינת צבעים , 
איזה סוג בד 
אנשים אוהבים, עם מה אוהבים לחיות? איזה גודל יתאים?".

- יש מוצר שאת הכי אוהבת?
"כרגע, הכי אוהבת את הכריות של הג'ונגל האנגלי, את הציפורים של מצדה, 
ואת סדרת העצים".
- סביבת העבודה מפרה אותך?
"לאו דווקא. אני אוהבת ויכולה ליצור בכל מקום".

הייחוד שלך בין מעצבי טקסטיל אחרים?
"כתב ידי הציורי, כוח הייצור הגדול שלי וההתפרשות על מגוון תחומים במקביל".

- יש משהו שהיית רוצה לעשות ואת לא עושה?
"לא קיים דבר כזה, כי אני לא מונעת מעצמי שום נושא שמעניין אותי".








שוחחנו מספר שעות, ויכולנו להמשיך כך עוד, אבל גם את הפגישה הכי מענינת חייבים
לתחום בגבולות. אני יודעת שאמשיך לעקוב אחרי העיצובים של תמר, כי אני אוהבת את
העבודה שלה ואת העיצובים המיוחדים. מההכרות שלי איתה אני בטוחה שהיא כבר 
עורכת שיתוף פעולה חדש, או רעיון עיצובי חדש, וכשהוא יעלה אני אגיע לראות.
- אני מביאה כאן קישורים לאתר שלה, ולדף הפייסבוק של הסטודיו שלה. אני ממליצה לכם
לעקוב אחריה ולראות מתי היא פותחת את הסטודיו לקהל הרחב.

- קישור לאתר של תמר:

אתר הבית של תמר ברניצקי

- קישור לדף הפייסבוק של הסטודיו:

הסטודיו של תמר ברניצקי

תגובות, הערות

אשמח לשמוע מכם תגובות על הפוסט. על הראיון עם תמר, אם אהבתם 
משהו במיוחד? על כל הערה אני מבטיחה לענות.

אינסטגרם


האינסטגרם שלי מכיל הרבה מאד רגעים שמחים,
נקודות של השראה, של יופי ואסתטיקה.
אשמח אם תכנסו אליו ותעקבו אחרי גם שם:



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...