יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

ערן שוורצברד ולוחות ההשראה של אלוני



עיצובים לפי לוחות השראה


בשנים האחרונות כולם מדברים על לוחות השראה. כולם רוצים לעשות לוחות השראה וסדנאות 
יצירה של לוחות נפתחות כפטריות לאחר הגשם. ועכשיו בואו נעצור כאן.

תחפשו צילום של פטריות, לא משנה הסוג, תחפש תמונה של גשם - אולי של טיפות גדולות ואולי
של אשה שמחזיקה מטריה ביד. תמצאו תמונה של ילד קופץ על שלולית. תחפשו עוד תמונה של
לוחות, דקיקים מעץ. תגזרו תמונה של ים מעונן, ועוד תמונה של אגם עם סירה באופק שלו. 
תמצאו בשבועון ישן תמונה של משפחה שמתחממת מול האח, ולידם כלב גדול עם אף ורוד. 
לאט לאט השולחן מתמלא בתמונות. תגזרו כל מיני מילים ואותיות. תצרו מהאותיות מילים 
מרחפות של גשם-חורף-פטריות-סוודר חם וציטוט של חורף. תדביקו את הכל, באיזה אופן 
שאתם רוצים, תיצרו תמונה שלמה. יצרתם זה עתה לוח השראה. 
אצלי הלוח מתאר חורף חם ושמח. זו היתה ההשראה שלי. 
מעניין אותי מה היתה ההשראה  שלכם?

לוח השראה הוא כמו קסם. לוקחים רעיונות, מערבבים עם מחשבות, עם צבעים ורצונות ונוצר 
הקסם.

לוח השראה הוא כלי עזר מעולה להרבה מאד תכנים, ביניהם לעיצוב פנים, לתכנון הבית, 
המשרד, בית הספר או כל סביבת עבודה/חיים אחרת. השימוש בלוחות השראה מאד נפוץ 
בקרב כל מי שמתעסק בעיצוב ואדריכלות, בעיקר כי הלוח מעניק הסתכלות מאד נוחה ומובנת 
על נושאים מורכבים כרעיונות ומחשבות שקשה להמחיש אותם בדרך אחרת.

לוח השראה הוא לוח שעליו מניחים את כל הרעיונות שיש ללקוח ולמעצב הפנים שלו (למשל), 
רק באופן ויזואלי. על לוח ההשראה מתורגמים רעיונות, רגשות, רצונות, טרנדים ומגמות. 
הגרפיקאי, האדריכל, המעצב בונה את לוח ההשראה של הלקוח שלו בעזרת תמונות, שהוא
מציב בלוח, שמתרגמות את כל מה שהלקוח מדמיין - חושב, מרגיש ורוצה ליישם.

לוח ההשראה הוא כלי שבעזרתו מצד אחד, לומדים איך להעביר את הרעיונות שלנו הלאה, 
ומהצד השני אנחנו יכולים להשתמש בו ככלי עבודה מושלם.

חברת אלוני הוציאה מגזין מהודר לשנת 2018/19, אשר כולל 10 לוחות השראה צבעוניים. 
ללוחות קראו באלוני MOODS. בתרגום מילולי mood הוא מצב רוח, אך יכול להיות גם הלך 
רוח ונטייה. 
הפרויקט נקרא: ALONY +    
            FIND YOUR MOOD 
מתוך האמונה ש:    Every human has his own mood
לוחות ההשראה של אלוני מוצבו לפי צבעים ונושאים - לבן, אפור, שחור, טורקיז, אתני, אומנות,
עץ, ברזל, טקסטיל וטקסטורה.
באלוני מקווים שלוחות ההשראה שהם יצרו יעניקו השראה לכל מי שרואה אותם. הם מניחים 
שהלוחות וכל המוצרים הנלווים להם במגזין, יעזרו ללקוחות לעשות סדר ברעיונות שלהם ולנסות
ולמצוא מענה במה שאלוני מציעים.

אלוני חידשו את אולם התצוגה שלהם בחדרה ולכבוד ההשקה הוזמנתי לסדנה מתוקה עם 
הקונדיטור והשף ערן שוורצברד. אני מודה שעדיין לא בקרתי בבולנז'רי 96, אותה פתח ערן 
שנה שעברה, אבל אני מתכננת להגיע לשם בזמן הקרוב.

בתמונות האלו יצרתי קולאז'ים שמכילים תמונות של לוחות השראה מהמגזין ותמונות של 
אביזרים ואריחים שצילמתי באולם התצוגה. את התמונה של אולם התצוגה מבחוץ ואת אולם 
התצוגה מבפנים (צילום ראשון מימין בשתי התמונות) צילם ישראל כהן.




מצלמת ואוכלת בעיניים


לכל אחד מאיתנו יש תשוקה למשהו אחר. אחד למלוח, אחד למתוק, אחד לציור, אחד לנגרות, אצלי
לצילום. לכל מקום שאני נכנסת אליו, מגיעה, עוברת על פניו, אני רוצה לצלם בו. תמיד אמצא שם משהו
מעניין. כתבתי על זה כאן.
אולם התצוגה התמלא במטעמים שערן הכין לנו. גם מתוקים וגם מלוחים. אני אכלתי עם העיניים ובעיקר צילמתי.



איך לעצב עוגות לפי לוחות השראה


בתחילת הסדנה ערן הסביר לנו שגם קונדיטורים ושפים הם מעצבים בתחומם, וכמובן שגם
הם משתמשים בלוחות השראה בתכנון המאפים והעוגות שלהם.
אני מכירה את הנושא מהמעקב שלי אחרי שרון היינריך, שמצידה עוקבת בבלוג שלה, בין השאר,
אחרי קולקציות עונתיות של השוקולטיירים והפטיסיירים הטובים בעולם. משרון למדתי שלכל 
עונה יש מתכונים מיוחדים וקולקציות של מאפים (ממש כמו בעיצוב אופנה).
צילמתי את ערן מסביר לנו מעט על מעשיו, נותן לנו דוגמאות מחיי הקונדיטור ומדגים לנו הרכבה 
של עוגות.


הסדנה לעיצוב עוגות


ישבנו סביב ערן, הקשבנו היטב, וקיבלנו אריחים עליהם כל אחד הרכיב עוגה משלו.
ערן הסביר שאת העוגה הראשונה הוא הכין בעקבות לוח ההשראה  Black Mood.
אני לא זוכרת מה היתה ההשראה לעוגה השניה. קבלנו אריחים עם טקסטורה של פרחים
בולטים, אז אני מניחה שזה היה ה - Texture Mood. 
אני לא טעמתי את העוגות שהרכבתי, רק צילמתי ובחרתי להביא אותן הביתה, תארתי 
לעצמי שכל אוהבי המתוק במשפחה שלי ישמחו לקבל עוגות טעימות ומעוצבות היטב.
קבלנו קופסאות שבהן שמנו את העוגות, ולפני שנפרדנו לשלום מאלוני ומערן, צילמתי 
את העוגות שלי. שילבתי אותן עם האריחים שצילמתי באולם התצוגה.



כשהגעתי הביתה הנחתי את קופסאת העוגות בפינת האוכל. טעמתי גם אני מכל עוגה 
ואהבתי אותן מאד. תוך מספר דקות הגיעו בני הבית לשולחן והעוגות חוסלו עד תום.
אני הייתי מאד מרוצה.

קישור לדף הפייסבוק של אלוני
הכתובת של אולם התצוגה המשופץ: הזגג 38, א. תעשיה, חדרה.

קישור לדף הפייסבוק של ערן שוורצברד
הכתובת של בולונז'רי 96: יגאל אלון 96, תל אביב.

קישור לבלוג של שרון היינריך
פריז קונדטוריה ומה שביניהם

הערות ותגובות

אשמח לשמוע מכם כל הערה וכל תגובה על הפוסט. מה המאפה שאתם הכי 
אוהבים? מה דעתכם על לוחות השראה? האם יצא לכם להכין לוחות שכאלה?

יום שישי, 10 באוגוסט 2018

קפה ואווירה של יום שישי בבוקר


קפה ואווירה של יום שישי

כל שישי אבי ואני שוכחים את הכל, או כמעט את הכל, למעט, שהגיע יום שישי.
הפסקה מכל השבוע, חופשה ממחויבויות, הפסקה שאנחנו מאפשרים לעצמנו.
כל שישי בבוקר אנחנו מחליטים היכן נתחיל את הבוקר, היכן נפתח את הסופ"ש.
אחרי ההפסקה הזו אנחנו מוכנים להמשך של הסופש, פיזית ונפשית.




הכל תלוי במזג האוויר

הכל בעצם תלוי במזג האוויר, וגם קצת בחניה. הרכבת התחתית עדיין לא פעילה, ואין אוטובוסים ישירים.
אני רק יכולה לחלום על תחבורה ציבורית כמו בברלין או בלונדון.
עוד 4 שנים, מבטיחים השלטים, גם לנו תהייה רכבת תחתית או שרק קלה, או בכלל רכבת.
בנתיים, עד שחלומות הרכבת יתגשמו, אנחנו תלויים בחניה.
כשחם בחוץ ולח, אנחנו מגיעים לקפה שלנו במתחם נוגה. שם, אנחנו כמעט תמיד מוצאים חניה קרובה.
במשך שנים, גם אם לא מצאנו חניה ליד בית הקפה, היה לנו מגרש חניה קרוב מאד, מעבר למושבה 
האמריקאית, ברחוב אליפלט. 
בחודש שעבר, הגענו לחניה וראינו שלט שמספר כי עוד שבועיים עריית תל אביב הופכת את מגרש 
החניה החניה לגינה ציבורית. מבחינתנו, ואולי מבחינת חונים אחרים, זה היה מחטף אכזרי. בעיקר 
בגלל שחניון הזה היה החניון הגדול היחידי בכל האזור של פלורנטין. מרגע סגירתו הפכו חייהם של
מחפשי החניה לקשים ומתסכלים מאד.
בימים אלו של חודש אוגוסט, כשחם ולח, אנחנו מנסים להגיע מוקדם בבוקר למתחם נוגה, כדי למצוא 
בה חניה. דווקא אוגוסט הוא זמן טוב לתלאביבים צפוניים שכמונו, כי הרבה תל אביבים דרומיים 
נמצאים בחופשה ולכן מפנים לנו את החניה שלהם ברחוב.
כשמזג האוויר יתקרר, נוכל לבחור בית קפה שלא תהייה לו חניה קרובה, ונוכל לטייל אליו ובחזרה.
בימים קרירים אנחנו נושמים את האוויר הנעים ומברכים על הבוקר שנגלה אלינו, בדרך לבית הקפה.



cafelix בנוגה

את כל הצילומים צילמתי היום בקפה שלנו בנוגה, בית קפה שהפך להיות הקפה השכונתי שלנו.
אנחנו לא באמת מהשכונה. לא עברנו ליפו ולא עברנו למתחם נוגה. בבית הקפה הזה אנחנו מרגישים 
שייכים. אנחנו מכירים בקפה את המבקרים הקבועים, בעיקר כי גם אנחנו הפכנו כמעט כמוהם, 
למבקרים קבועים. כשאנחנו מדברים עם שכננו לספסל בבית הקפה, הם בטוחים שאנחנו גרים בבניין 
ממול, ואם לא שם, אז בבניין אחר בשכונה.
אנחנו מספרים לכל מי ששואל שאנחנו מגיעים משכונה אחרת, 20ד' של נסיעה מהירה על איילון.
קמים בבוקר, מסתדרים וממהרים להגיע לקפה השכונתי, לשבת כמוהם על הספסל הפנוי, להירגע,  
ולהיכנס לאווירה.




הטעם שלנו בקפה

אבי ואני אוהבים קפה מריר מעט, שאין בו טעם פירותי. מזמן כבר הבנו שזה לא הטעם המועדף על 
רוב האנשים. כששותים את קפוצ'ינו, החלב מעט ממתן את הפרותיות שבפולים, אבל, כשמבשלים
את הקפה בבית, כמו שאנחנו עושים, הטעם המעט חמוץ נשאר, והוא לא לטעמי. אנחנו מקפידים 
לקנות הביתה קפה חד זני, מפולים שמגיעים בדרך כלל מברזיל, כי ראינו שהברזילאים קולעים לטעם 
שלנו, ואני מודה להם על כך.

היום ישבו לידנו זוג תיירים צעירים מברלין. הם הדביקו בולים על גלויות, והבחור כתב על כל גלויה
מספר מילים. הייתי חייבת לצלם את הגלויות. עולם הולך ונעלם נרקם מול עיני מחדש.




קפה ואווירה

לכל בית קפה יש אווירה משלו.
אווירה שיוצר המרחב עצמו, יוצרים האנשים שהקימו אותו, יוצרים הלקוחות שמגיעים אליו.
אנחנו מצאנו מקום, שעם השנים רק ממשיך ומשתפר. מקום עם אווירה צעירה ודינמית, וכשאנחנו 
נכנסים אליו, אנחנו מיד מרגישים שייכים.
כל אחד מאתנו מרגיש אחרת כלפי מקומות ואנשים. אני חושבת שהגוון האנושי הזה נפלא.
בגלל הגוון באהבה קמים מקומות חדשים ומקומות וותיקים נשמרים לאורך זמן. כל אחד בוחר 
לעצמו את המקומות שהוא אוהב ואת האנשים אליהם הוא מתחבר.




סיפור של בית קפה

לבוקרו של יום השיש הזה סיפור בית הקפה שלי מסתיים.
אני בטוחה שלכל אחד יש סיפור משלו לבית קפה אהוב
ואני אשמח לשמוע את הסיפור שלכם.





רשימת הסניפים של cafelix

לקפליקס ישנם 3 סניפים:

מתחם נוגה -סגולה 15, תל אביב
שלמה המלך 12, תל אביב (פינת זמנהוף)
שוק לוינסקי, מרחביה 6, תל אביב

הערות ותגובות

אשמח לשמוע היכן אתם אוהבים לשתות את הקפה שלכם?
אשמח לשמוע כל הערה ותגובה לפוסט, מה חשבתם ומה אהבתם.

קישור לאתר של קפליקס

יום שני, 16 ביולי 2018

קציצות אפויות נפלאות!


קציצות אפויות נפלאות


כל מי שמבשלת חושבת שמה שהיא מכינה יוצא הכי טעים, נכון? 😊 
לשימחתי הרבה את תורת הבישול למדתי מאמי, שהיא בשלנית נהדרת.
חלק מהסודות שלה ערכתי  לסדרה של פוסטים:  'מבשלת עם אמא' ואם
הכנתם את המתכונים שהעלתי בסדרה, אתם וודאי מסכימים איתי.
- הפעם אני מעלה כאן מתכון, שמתבסס על מתכון הקציצות הבסיסי שלה, אבל
מכיוון שאני אוהבת לאלתר, אילתרתי כאן די הרבה, כולל את אופן הכנת הקציצות,
והוא האפייה. אמי מעולם לא אפתה קציצות, רק טיגנה ובישלה ברוטב.
- העידן המודרני שלנו, שכמעט ומבטל את נושא הטיגון לחלוטין וכן החום הכבד,
גרם לי לנסות ולאפות הקציצות, והתוצאה היתה מעולה!

חומרים לקציצות


800גר' בשר בקר טחון (למדתי לבקש מהקצב לטחון פעמיים בשר בקר, כדי 
שהקציצות יהיו רכות יותר).
800גר' חזה עוף טחון
2ביצים
3
כפות פירורי לחם
2 כפות שמן זית תבלינים:
תבלין קציצות (מעט)
כמון (מעט)
כורכום (מעט)
מלח גס (ערבבתי עם מלח שיש בו עשבי תיבול) (מעט)
1 גזר בינוני
1 קישוא בינוני
1 תפוח אדמה בינוני
1 בצל גדול
קוביות תבלינים טחונות וקפואות:
הפעם הוספתי - 3 קוביות שום,1 ג'יג'ר, 2 בזיליקום, 1 עשבי טיבול.






אופן הכנת הקציצות

מגרדים את הירקות: גזר, תפוח אדמה, קישוא ובצל וסחטתי אותם מהנוזלים 
שלהם.
בקערה גדולה מערבבים את הבשר והעוף הטחונים עם הביצים.
את קוביות התבלינים הקפואות הפשרתי במיקרו כ-40שניות
להוסיף את כל המרכיבים לקערה עם הבשר והעוף ולערבב היטב.
- במקביל להכנת הבשר יש לחמם את התנור ל220 מעלות.
- יצרתי קציצות בינוניות בגודלן, בידיעה שבזמן האפייה הקציצות יתכווצו,
(יצאו לי הפעם 45 קציצות).
- על התבנית של התנור הנחתי נייר כסף ועליו נייר אפייה, ועליה סידרתי 
כ-25 קציצות, כמעט ללא רווחים.





אפיית הקציצות

 בחום של 220 מעלות אפיתי את הקציצות כ-חצי ש' לצד אחד,
בתום החצי ש' הפכתי את הקציצות ואפיתי עוד חצי ש', עד שהיו מוכנות.
- הכנתי כבר את המגש השני של הקציצות והכנסתי אותו מיד לתנור,
בתום סיום אפיית המגש הראשון.
(זמן האפייה תלוי בכל תנור, צריך לבדוק ולראות שצד אחד של הקציצות מוכן,
הופכים את הקציצות וממשיכים לאפות בצד השני. 
אני עשיתי ניסויי עם התנור שלי, כי לא רציתי לייבש את הקציצות יותר מדי).
- צילמתי לכם את המגש הראשון של הקציצות המוכנות:
(חבל שאי אפשר להעביר לכם את הריח)





- הקציצות טעימות כשהן חמות, וטעימות מאד גם כשהן קרות.
- אני אוהבת להכין מאכלים שאפשר לאלתר בהם באופן חופשי, שלא
צריך להיצמד לחוקים נוקשים.
מידי פעם אני מכינה קציצות רק עם ביצה אחת, מידי פעם מוסיפה חתיכות 
מלחמניה רטובה, מידי פעם מוסיפה תבלינים טריים שונים, ומשנה את 
הירקות המגורדים.
כל אלו משנים את טעם הקציצות ומבחינתי אין טעם אחד מנצח, אני נהנית
מהמגוון של הטעמים שאני יוצרת.

בתאבון!

תגובות והערות

אשמח לשמוע מכם אם הכנתם את המתכון, אם חסר משהו לדעתכם,
ובכלל אתם אוהבים קציצות?

אינסטגרם


האינסטגרם שלי מכיל הרבה מאד רגעים שמחים,
נקודות של השראה, של יופי ואסתטיקה.

אשמח אם תכנסו אליו ותעקבו אחרי גם שם:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...